סין-שר-אישכון – הבדלי גרסאות

{{בעבודה}}

 

==חייו מוקדמים==

סין-שר-אישכון היה בנו של [[אשורבניפל]] המלך האשורי החזק האחרון, וייתכן והיה גם אחיו של המלך האשורי האחרון [[אשור-אובליט השני]]. עיקר המידע עליו מגיע מתעודות בבליות. הוא עלה למלוכה כנראה בשנת 626 לפנה"ס. לאחר מותו של אשורבניפל החלה תקופה של מאבקי ירושה שהביאה להתפוררותה של האימפריה. הוא היה צריך להדיח את המלך הלא חוקי [[סין-שום-לישיר]] שלפני כן הדיח את [[אשור אטיל אילני]]. ה[[אנרכיה]] שהשתררה באשור נוצלה על ידי הממלכות שהיו מדינות [[וסל]]יות של אשור להשתחרר מעולה של אשור ביניהן ה[[כלדיים]] ה[[בבל]]ים, [[מדי]], פרס, [[סקיתים]] ו[[קימרים]].

 

==המאבק על בבל==

 

בשנת 624 לפנה"ס הצליח סין-שר-אישכון הצליח לכבוש למספר שנים את העיר [[ארך]] בדרום מסופוטמיה. בשנת 623 לפנה"ס הוא הוביל צבא למלחמה כנגד העיר בבל, הוא הצליח להביס את הבבלים והכשדיים, אבל מרד חדש באשור הביא למשלוח צבא לאשור, כוחות אלה הצטרפו לצבא המורדים. כך שהמורדים הצליחו להגיע לנינוה, בירת אשור, ומנהיגם תבע את כס המלכות. בסופו של דבר הצליח סין שר אישכון לדכא את המרד בתוך אשור. נבופלאסר ניצל זמן זה לבסס את מעמדו כשליט של רוב ממלכת בבל. בשנת 620 או 619 לפנה"ס כבש מחדש את העיר ניפור והפך לשליטה של כל ממלכת בבל. הכוחות האשוריים נשארו באזור במשך ארבע שינים בניסונם להדיח אותו משלטון על בבל.

בשנת 616 לפנה"ס כרת נבופלאסר ברית עם [[סיאקסאראס]] (Cyaxares) מלך [[מדי]]. סיאקסאראס ניצל גם הוא את המרידות באשור לשחרר את המדים, הפרסים והפרתים מעול אשור. הוא איחד אותם לכוח צבאי חזק. הברית המשותפת כללה גם את ה[[סקיתים]] וה[[קימרים]]. כוח צבאי זה עלה לצפונה ללב הממלכה האשורית ותקפו את הכוחות אשוריים. בשנים שלאחר מכן היו הערים [[אשור (עיר)|אשור]] נינוה ו[[נמרוד]] תחת מצור וסבלו מהרס.

 

 

למרות כיבוש הערים הראשיות של אשור, אשור המשיכה להתקיים, המלך שירש את סין-שר-אישכון היה אשור-אובליט השני. הוא העביר את הבירה לעיר [[חרן]]. עיר זו נכבשה על ידי בבל בשנת 609 לפנה"ס.