הבדלים בין גרסאות בדף "ז'אן לואיז קלמן"

נוספו 111 בתים ,  לפני 7 שנים
קישורים פנימיים
(קישורים פנימיים)
'''ז'אן לואיז קלמַן''' ('''Jeanne Louise Calment''';{{כ}} [[21 בפברואר]] [[1875]] - [[4 באוגוסט]] [[1997]]) הייתה [[אישה]] שהאריכה ימים באופן יוצא דופן ובתור שכזו עדותה הייתה כלי מעניין ל[[מחקר]] [[היסטוריה|היסטורי]] והיא התראיינה לשני [[סרט תיעודי|סרטי תעודה]]. קלמן נפטרה כשהייתה בת 122 שנים ו-164 ימים.
 
על פי [[ספר השיאים של גינס]], בשנת [[1995]], היא הייתה ה[[אדם]] המבוגר ביותר ש[[גיל]]ו ידוע בוודאות. לפי הספר "'''Investigating Me'''" החזיק לפניה בשיא האיש הזקן ביותר בעולם, מר שיגצ'יו איזומי (Shigechio Izumi) מ[[יפן]], אשר נולד ב-[[29 במאי]] [[1865]] (תאריך לידתו אינו ודאי) ונפטר ב-[[21 בפברואר]] [[1986]]. קלמן היא גם האדם המבוגר ביותר שהופיע ב[[סרט קולנוע]] בתפקיד מדבר.
 
בהיותה בת 114 שנים הופיעה בסרט Vincent et moi ("'''וינסנט ואני'''"), בו סיפרה על פגישתה עם [[וינסנט ואן גוך]], שהתקיימה ב[[חנות]] של [[אב]]יה בהיותה בת 13, מאחר שהייתה האדם החי היחיד, בעת בה צולם הסרט, שפגש את וינסנט ואן גוך. בשנת [[1995]], לאחר שמלאו לה 120 שנה, הופיעה ב[[סרט דוקומנטרי|סרט הדוקומנטרי]] Au-delà de 120 ans avec Jeanne Calment ("'''לאחר 120 עם ז'אן קלמן'''"). בשל גילה המבוגר היא זכתה לחוות [[היסטוריה של הטכנולוגיה#המאה ה-19|שינויים טכנולוגיים]] רבים במהלך חייה ובתחילת דרכם, בין היתר היא השתתפה בהקרנה הקולנועית הראשונה שהוקרנה ב"גרנד דה קפה" ([[בית קפה]]) ב[[פריז]] על ידי [[האחים לומייר]] בשנת [[1895]] בהיותה בת עשרים.
 
קלמן הת[[אלמנה]] בגיל צעיר. בעלה (שהיה בן דודה מדרגה שנייה) נפטר מ[[הרעלת מזון]] שממנה סבלו שניהם. לז'אן הייתה [[בן יחיד|בת יחידה]] שנפטרה כתוצאה מ[[דלקת ריאות]] ב-[[1934]] בגיל 35 ונכד יחיד שנהרג ב[[תאונת דרכים]] בגיל 36, בשנת [[1960]]. כשנשארה קלמן ערירית וחסרת יורשים, היא חתמה על [[חוזה]] [[שכירות]] יקר עם דייר שדאג למחסורה בתמורה ל[[זכות]]ו [[ירושה|לרשת]] אותה, אחרי מותה. אותו דייר נפטר מ[[סרטן (מחלה)|סרטן]], כשהיה בן 77 ואלמנתוו[[אלמנת]]ו של הדייר המשיכה לשלם את השכירות היקרה גם אחרי מותו. קלמן התפרסמה גם בזכות [[קוריוז]] חוזה השכירות הזה.
 
==ראו גם==
משתמש אלמוני