יוסף ברסקי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 9:
עם הקמת [[אחוזת בית]] הוזמן ברסקי יחד עם [[בוריס שץ]] לתכנן את בניין [[גימנסיה הרצליה]]. לא הייתה זאת עבודתו היחידה של ברסקי בשכונה הצעירה: הוא גם תכנן את [[מגדל מים|מגדל המים]] החשוב ואת ה[[שדרות ירושלים#קיוסק הראשון|קיוסק הראשון]]. הקיוסק ב[[שדרות ירושלים]], בין הרחובות הרצל ונחלת בנימין, היה מבנה קטן בצורת משושה בקוטר שני מטרים בלבד שתוכנן ב-[[1910]], וגם הוא עוצב בצורה אקלקטית כשאר הבתים של אחוזת בית. על אף היותו בית הספר מוסד חילוני עיצבו השניים חזית שהתבססה על אחד השחזורים של [[בית המקדש]], תוך שילוב אלמנטים ששאבו את מקורם מהאדריכלות המוסלמית. במרכז הבניין תוכנן שער מונומנטלי שמשני צדדיו צריחים כעדות ל[[יכין ובועז]] - עמודי הנחושת שהקים [[שלמה המלך]] בבית המקדש. בקצהו של כל צריח הציבו השניים ארבע קרניים סמל לקרנות המזבח ולאורך העמודים חלונות בצורת 'חור מפתח' מוסלמיים. באגפים הצדדיים היו מרפסות עמוקות עם קשתות מזרחיות מקומרות. בצידי המבנה בנו השניים צריחים משוננים עם חלונות כבבית [[ליוואן|החלל המרכזי]]. שץ וברסקי המשיכו לשתף פעולה גם אחרי סיום בניית הגימנסיה; כך למשל את מתחם בצלאל ליד [[מוזיאון רוקפלר]], בניין מחלקות השטיחים, הציור והחיטוב (ב-[[1910]]), ביתן בצלאל ליד [[שער יפו]] ועוד. בבניינים שילב ברסקי מוטיבים עבריים אך הבניינים נשאו, עדיין, גוון אירופי.
סמוך ל-[[1910]] עבר ברסקי לחיפה. שם עבד לצדו של ברוולד בבניית הטכניון (בעיקר בצדדים ההנדסיים שלו). כמו כן בנה בחיפה מספר בניינים כבית סמסונוב ב[[שדרות בת גלים]], בית [[עבד אל רחמן אל חאג']] ובניין דירות ברחוב הנזירות 5 (כיום רחוב התשעים ושלוש - יחד עם המהנדס אהרון ינוביץ'). ברסקי גם הרחיב את תחומי פעולותיו מחוץ לחיפה כדוגמת [[מסגד]] ובית ספר ב[[דמשק]] (בעת [[מלחמת העולם הראשונה]]).
==לקריאה נוספת==
| |||