פוליגרף – הבדלי גרסאות

הוסרו 50 בתים ,  לפני 8 שנים
←‏ההיבט המשפטי: איך חוזה אחיד?
(←‏עקרונות הפעולה: תיקוני מין זכר נקבה)
(←‏ההיבט המשפטי: איך חוזה אחיד?)
בכפוף לתנאים הללו, ביהמ"ש יהיה רשאי בהליך אזרחי לקבל את תוצאות בדיקת הפוליגרף [פסק דין בערעור לביהמ"ש העליון ביאזי נ' לוי, ע"א 61/84].
 
בישראל קובע החוק שאין לייחס סירוב נחקר להחקר בפוליגרף כאינדקציה לאשמתו של הנחקר. הדין האזרחי בישראל לא מייחס מעמד מיוחד לפוליגרף. כמו כל מדד אחר, יכולים צדדים בבית משפט להחליט להעניק לפוליגרף מעמד של [[בוררות|בורר]] ביניהם. במצב זה נוטים בתי המשפט לקבל את תוצאת הבדיקה. במקרה זה על פי התקדימים שנקבעו חייבת להיות הסכמה מפורשת של שני הצדדים לביצוע הבדיקה וכן, על תוצאות הבדיקה להיות ברורות וחד משמעותיות כדי שהבדיקה תהיה קבילה. יוצא דופן מסוים הינו המקרה של [[חוזה אחיד]], ובפרט הסכם [[ביטוח]]. ההנחיות במקרה זה הינן שלא מספיקה הסכמה כללית של מבוטח לעבור בדיקה במקרה של חשד, אלא הוא צריך להסכים באופן פרטני לעבור בדיקה על מקרה ביטוח מסוים.
 
כמו במקרה הפלילי, אין אי הסכמה לעבור בדיקת פוליגרף מהווה ראיה כשלעצמה בבית משפט. מצד שני, ביחסים בין גופים ניתן להתחשב באי ההסכמה להבדק. לדוגמה, ניתן לפטר עובד שנחשד בהדלפה וסירב להבדק, כמו גם עובד שנחשד בהדלפה, נבדק ונמצא דובר שקר. הפיטורים הנ"ל מותרים לא עקב הבדיקה או אי ההסכמה להבדק, אלא במסגרת זכותו של המעביד לפטר עובד. הטלת סנקציות, כמו מניעת פיצויי פיטורים, מותרת רק אם קיימת ראיה מעבר לפוליגרף המראה שהעובד אכן עשה מעשה שמצדיק סנקציות מעין אלו.