חוזה יחס – הבדלי גרסאות

הוסרו 17 בתים ,  לפני 8 שנים
←‏פתיח: יש רק אחד
מ (בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q7310713)
(←‏פתיח: יש רק אחד)
:חוזה כזה מתאפיין ביחסים ארוכי טווח ומורכבים. חוזים אלה רגישים לקיומן של נסיבות עתידיות שלא הוסדרו במפורש בחוזה. הם מנסים ליצור במסגרתם שלהם איזון בין הצורך בוודאות וצפיות לבין הצורך בגמישות ויכולת הסתגלות לתנאים משתנים. איזון זה מושג על ידי אמצעים מגוונים, ובהם קביעת מנגנונים לשינוי תנאי החוזה והשלמתם, קביעת אמות-מידה לחלוקה הדדית של סיכונים וקביעת דרכים לפתרון מוסכם של מחלוקות תוך המשך קיום היחסים החוזיים.‏‏<ref>‏רע"א 1185/97 יורשי ומנהלי עיזבון המנוחה מילגרום הינדה ז"ל נגד מרכז משען, פ"ד נב(4), 145, ניתן ב-6.9.1998‏</ref>
 
בפסק דין של [[בית הדין לחוזים אחידים]] בירושלים‏‏‏‏<ref>‏ע"ש (י-ם) 195/97 היועץ המשפטי לממשלה נ' בנק לאומי, ניתן ב-10.6.2004‏</ref> נקבע שחוזה ה[[בנק]] עם לקוחותיו הוא חוזה יחס. ד"ר [[רות פלאטו-שנער]] העירה על כך:
:מדובר בקשר חוזי ארוך טווח ומורכב, המתאפיין ברמה גבוהה של סולידריות וביצירת מערכת יחסים נמשכת וקרובה בין הצדדים. מחלוקות המתגלעות במהלך קיום הקשר מיושבות בדרך של שיתוף פעולה בין הצדדים ומתוך כוונה להביא להמשך קיומו של הקשר. איכות הקשר בין הצדדים היא כזו, שהנורמות החוזיות כוללות גם נורמות אשר לא סוכמו בין הצדדים מראש, אלא הן נוצרות תוך כדי קיומו של הקשר, לצורך השלמת ההסכמות המקוריות או שינויין. מאפיינים אלו מצדיקים אף הם הטלת חובת אמון על הבנק.‏‏<ref>‏ד"ר רות פלאטו-שנער, [http://www.netanya.ac.il/content/messages/ruth-07.doc למי חב הבנק חובת אמון], '''[[רבעון לבנקאות]]''' לט (תשס"ה, חוברת 154) 67 {{DOC}}‏</ref>