חרץ (גאומורפולוגיה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Guy lifshitz (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Guy lifshitz (שיחה | תרומות)
שורה 23:
 
==השפעת כיסוי הצומח על יצירת חרצים==
כיסוי צומח הינו גורם מגביל רב משמעות על היווצרות נגר עילי. נגר עילי אכן נוצר כתוצאה מירידת משקעים רבים, אך טיב זרימתו ומהירותו תלויים, גם כן, בצפיפות הצומח באזור. כאשר לא קיים כיסוי צומח, נוצרים על פני הקרקע שני סוגי קרום קרקע עיקריים, אשר מהווים שכבה דקה ואטומה לחדירת מים. סוג ראשון- קרום הנוצר על ידי [[מיקרואוגניזםמיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] בשם [[כחוליות]]. כחוליות אלה מבצעות תהליכים ביוכימיים בקרקע ובכך מצמידות את גרגירי הקרקע זה לזה.{{הערה|משה שחק, מרקמים אקולוגים: מערכות אקולוגיות בצפון הנגב כמודל}} סוג שני- קרומים מכאניים אשר נוצרים בעקבות פגיעת מטר המים ישירות בקרקע. במהלך הפגיעה מתרחש מיון בקנה מידה קטן של חלקיקי הקרקע. בעוד שהחלקיקים הקטנים ניתזים רחוק ממקום פגיעת טיפת המים, החלקיקים הגדולים ניתזים קרוב. מיון זה גורם להיווצרות הקרומים המכאניים.
לעומת זאת, בנוכחות כיסוי צומח, התכונות הפיזיות, כימיות וביולוגיות של הקרקע שונות. זאת מכיוון שעוצמת המים לא פוגעת ישירות בקרקע ואנרגיית הפגיעה בקרקע נמוכה. ובנוסף, בקרבת שורשי הצמח מתקיימת פעילות ביולוגית וכימית של מעבר חומרים מן הצמח לסביבתו. פעילות השורשים בקרקע מעשירה ומטייבת אותה, עושה אותה נקבובית יותר ומפוררת יותר. במקביל, מעבר החומרים מאפשר התפתחות של חומר אורגני, אשר מעודד את תלכוד חלקיקי הקרקע ויצירת חללים בניהם. כל אלו מקנים לקרקע יכולת חדירות וספיגה גבוה יותר של מי הגשמים והנגר העילי.