חרץ (גאומורפולוגיה) – הבדלי גרסאות

{{בעבודה אקדמית, חופשי|קורס=מבוא לגאומורפולוגיה, אונ' בן גוריון בנגב|יעד=1230 ביוני 2013}}

ב[[גאומורפולוגיה]], '''חרצים''' (באנגלית: rills) הם נתיבי מים המתחתרים בשכבות ה[[קרקע]] העליונות כתוצאה מ[[שחיקה (גאולוגיה)|שחיקה]] של מים את הקרקע באזור הזרימה. נתיבים אלה הם תעלות ליניאריותלינאריות רדודות, לרוב בצורת V, המתחתרות לגובה נמוך במקצת מסביבתן, עד 30 ס"מ לערך. החרצים מתפתחים במדרון מבלי להשפיע על שיפוע של המדרון.

תאוצת המים הגדלה והפגיעות ההדדיות של חלקיקי הקרקע המנותקים עשויים להוביל לתנועת חומר מוגברת בתוך החרצים. תנועת זו מושפעת מגודל שיפוע המדרון. ככל ששיפוע המדרון גבוה יותר, כוח הכבידה בעל השפעה רבה יותר על זרימת המים. כוח הכבידה מושך בחוזקה את המים כלפי מטה ולכן הם נעים במהירות רבה יותר ובעוצמה חזקה יותר. בנוסף, תאוצה חיצונית מהווה גם היא גורם לתנועת החומר. התאוצה החיצונית נובעת מזעזוע טבע פתאומי כגון גשמים, הפשרת שלגים, גלישת שלג ואף דריכת אדם וחיה.

חרץ נפוץ באזורים [[אקלים צחיח|צחיחים]] וצחיחים למחצה. אזורים אלה מאופיינים בכמויות [[משקעים]] נמוכות יחסית בין 200-800 מילימטרים בשנה, וב[[התאיידות|אידוי]] גבוה. משטר הגשמים ועוצמתם באזורים אלה משתנה בין החורף לקיץ ומשנה לשנה. באקלימים אלה הקרקע לרוב יבשה, בעלת חדירות נמוכה ודלילה בכיסוי צומח. ברגע שנכנסים מים למערכת, על ידי משקעים, נגר עילי מתפתח בקלות, וחרצים מתחילים להיווצר. היווצרות הנגר העילי תתרחש לרוב בזמן גשמים לאחר תקופה יחסית ארוכה של יובש וחום.{{הערה|Edward Derbyshire, climatic geomorphology}}

כיסוי צומח הינו גורם מגביל רב משמעות על היווצרות נגר עילי. נגר עילי אכן נוצר כתוצאה מירידת משקעים רבים, אך טיב זרימתו ומהירותו תלויים, גם כן, בצפיפות הצומח באזור. כאשר לא קיים כיסוי צומח, נוצרים על פני הקרקע שני סוגי קרום קרקע עיקריים, אשר מהווים שכבה דקה ואטומה לחדירת מים. סוג ראשון- קרום הנוצר על ידי [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] בשם [[כחוליות]]. כחוליות אלה מבצעות תהליכים ביוכימיים בקרקע ובכך מצמידות את גרגירי הקרקע זה לזה.{{הערה|משה שחק, מרקמים אקולוגים: מערכות אקולוגיות בצפון הנגב כמודל}} סוג שני- קרומים מכאנייםמכניים אשר נוצרים בעקבות פגיעת מטר המים ישירות בקרקע. במהלך הפגיעה מתרחש מיון בקנה מידה קטן של חלקיקי הקרקע. בעוד שהחלקיקים הקטנים ניתזים רחוק ממקום פגיעת טיפת המים, החלקיקים הגדולים ניתזים קרוב. מיון זה גורם להיווצרות הקרומים המכאנייםהמכניים.

בחרצים זורמים מים רק במהלך ירידת משקעים ורוב הזמן הם יבשים. ערוצון ממשיך לעיתיםלעתים להוביל מים, ובמקרים של גשם קיצוני הם אף מסוגלים להפוך ל[[אפיק (גאוגרפיה)|אפיק מים]].