מוליכות-על – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יונה בנדלאק (שיחה | תרומות) |
|||
שורה 5:
תופעת העל-מוליכות התגלתה בשנת [[1911]] על ידי [[האיקה קמרלינג אונס]] (שאף [[תחדיש|טבע]] את המונח) בעת שחקר את ההתנגדות החשמלית של [[כספית]] בטמפרטורות נמוכות בעזרת [[הליום]] נוזלי (שהתגלה רק זמן קצר טרם לכן). אונס הבחין כי ההתנגדות החשמלית של הכספית יורדת בצורה חריפה ואף מתאפסת עם קירור המערכת לטמפרטורה של 4.2 [[קלווין]]. בעשורים שלאחר מכן, התגלו תכונות על-מוליכות אף בחומרים אחרים.
בשנת [[1933]] גילו [[וולטר מייסנר]] ו[[רוברט אוכסנפלד]] (http://en.wikipedia.org/wiki/Robert_Ochsenfeld) כי על-מוליכים דוחים שדות מגנטיים חיצוניים, תופעה הנקראת כיום "[[אפקט מייסנר]]". האחים הרמן ופריץ לונדון<!-- (F. and H. London) --> הראו בשנת [[1935]] כי אפקט מייסנר הוא תולדה של הדרישה ל[[אנרגיה חופשית]] מזערית בעקבות זרם בחומר העל-מוליך. תאור פנומנולוגי רחב יותר ניתן על ידי גינצבורג ולנדאו בשנת [[1950]]. תאוריית גינצבורג-לנדאו תיארה היטב את התכונות המקרוסקופיות של על-המוליכים שהיו ידועים באותה התקופה. יתר על כן, [[אלכסיי אבריקוסוב]] הראה כי על סמך תאוריה זו צריכים על המוליכים להתחלק לשני סוגים, שיקראו לימים "סוג ראשון" ו"סוג שני". גינצבורג ואבריקוסוב זכו על תגליות אלו ב[[פרס נובל לפיזיקה]] לשנת 2003 (לנדאו זכה בפרס נובל שנים קודם, בשנת [[1962]], על תרומותיו לחקר תופעת ה[[נוזל על|על-נוזליות]]).
תגלית חשובה נוספת התרחשה אף היא בשנת 1950, כאשר עמנואל מקסוול ובמקביל קבוצתם של ריינולדס, סרין, רייט ונסביט<!-- (C. A. Reynolds, B. Serin, W. H. Wright, and L. B. Nesbitt) --> גילו כי הטמפרטורה הקריטית של איזוטופים שונים של אותו החומר שונה. תגלית זו הייתה צעד חשוב לקראת הופעתה של תורה מיקרוסקופית המתארת על-מוליכים בשנת [[1957]] על ידי ברדין, [[לאון קופר|קופר]] ושריפר. תורה זו, הנקראת על שם ראשי התיבות של מגליה "תורת BSC", הציגה את תופעת העל-מוליכות כתוצאה של [[אינטראקציה]] מיקרוסקופית בין האלקטרונים בחומר לבין ה[[פונון|פונונים]] שב[[גביש]]. על פיתוח תורה זו זכו מחבריה בפרס נובל בפיזיקה לשנת 1972. בשנת [[1958]] הראה ניקולאי בוגוליובוב<!-- Bogoliubov --> כי ניתן לקבל את [[פונקציית הגל]] האופיינית של התורה, אשר התקבלה על סמך [[חשבון וריאציות|וריאציה]], על ידי שימוש ב[[טרנספורמציה קאנונית]] על ה[[המילטוניאן]]. כמו כן, בשנת [[1959]] הראה לב גורקוב<!-- Lev Gor'kov --> כי תורת BCS מזדהה עם תורת גינצבורג לנדאו בגבול בו הטמפרטורה קרובה לטמפרטורה הקריטית.
| |||