המודל האפירמטיבי – הבדלי גרסאות

 

המודל האפרמטיבי מתפתח בניגוד לגישה הרפואית של נכות ולקות. החוויות והכתבים של אנשים בעלי לקויות מראים כי, לא רק שאין זו טרגדיה, אלא שללקויות ולמכות יכולות להיות הטבות. אם לדוגמא, לאדם שעבר תאונה יש מספיק משאבים והוא יכול להרשות לעצמו לוותר על עבודה, עיסוק בתחביבים ותחומי עניין עשוי להעשיר את חייו. באופן דומה, אנשים עם מוגבלויות מגלים לעיתים כי הם יכולים להימנע מדיכוי מעמדי, התעללות או הזנחה שמקורה במוגבלות שלהם.

דרך נוסםת שבה מוגבלות או לקות עשויה להיתפס כמועילה עבור אנשים עם מוגבלויות היא שישנה פחות ציפייה שאנשים אלה יפעלו לפי הדרישות והנורמות החברתיות, מאחר ויותר קשה להם למלא אחריהן.

הצמיחה בארגונים של אנשים עם מוגבלויות היא ביטוי לא רק לכוחו של מאבק מגובש נגד דיכוי ואפליה, אלא גם של זהות קבוצתית.

 

 

 

המודל האפרמטיבי מונע על ידי אנשים עם מוגבלויות, אשר דוחים את המודל הרפואי, שמהווה התעלמות מהניסיון והחוויה האישית של אותם אנשים, דבר אשר יותר אינטרפרטציה מעוותת ביחס לאותם אנשים עם מוגבלויות. בנוסף, מודל זה מתבסס על המודל החברתי אשר מכיל בתוכות הגדרה מחודשת למוגבלות. המודל מסמל את הדחייה של ההנחות הקשורות לטרגדיה, לצד דחייתם של הנחות אשר קשורות לתלות וחריגות. בעוד שהמודל החברתי נוצר מתוך החוויות של אנשים עם מוגבלויות, בחברה שאינה תומכת ומונעת, המודל האפרמטיבי נולד מתוך חוויותהם של אנשים עם מוגבלויות כאידיבידואלים ברי תוקף, שקובעים בעצמם את סגנון חייהם, תרבותם וזהותם. אימוץ המודל האפרמטיבי מצביע על זהות חיובית, לא רק כאדם עם מוגבלותף, אלא כאדם עם חולשה. בעת הכרזה על זהות חיובית כאדם עם חולשה, אנשים עם מוגבלויות דוחים בצורה אקטיבית את הערך השולט של נורמאליוץ. השינויים עבור אידיבידואלים אינם רק בשינוי התודעתי של הגדרת המושג "נכות", אלא מתן תוקף וערך לחיים כאדם עם מוגבלות.

התפתחותו של המודל האפרמיבי מובילה את המאבר ישירות לזירת ההתערבות הרפואית. מוגבלויות מוסיימות, כגון סכרת, אפילפסיה ואחרות, שמעורב בהן כאב, יכולות להגיב להתערבות רפואית. המודל האפרמטיבי מציין בעלות על הפגמים , או במובן הרחב יותר, על הגוך. השליטה על התערבות היא בעלת חשיבות עליונה. זהו האישור שאנשים עם מוגבלויות נותנים על כך שהם בעלי השכות לשלוט על מה שנעשה לגופם. זה כולל את הזכות לדעת את הבסיס לקבלת החלטות רפואיות, השפעה על נקיטת תרופות, ההשלכות של אי נקיטת תרופות והחלופות האפשרויות.

המודל האפרמטיבי מרחיב את המודל החברתי, עלידי כך שאנשים עם מוגבלויות יכולים לדמות בנפשם שוויון זכויות מלא והשתתפות אזרחית. אנשים עם מוגבלויות מקווים לא רק לחברה שבה אין מחסומיים מבניים, סביבתיים או עמדתיים, אלא לחברה שבה מערכים ומקבלים את השונה ללא הבדל גזע, נטיות מיניות, מגדר, גיל או לקות.