גירוש גרמנים בתום מלחמת העולם השנייה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
שורה 83:
 
===יוגוסלביה===
טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בתחום [[יוגוסלביה]] כ-500,000 מבני המיעוט הגרמני, בעיקר בעמק [[נהר הדנובה]]. רובם עזבו את שטח יוגוסלביה עם תום המלחמה, בעיקר לתחום אוסטריה וגרמניה המערבית. בגלל תמיכתם של בני המיעוט הגרמני בגרמניה הנאצית בעת המלחמה, כולל התנדבות לשירות ב"דיוויזיה השביעית ההררית של מתנדבי ה[[דיוויזיית אס אס הררית השביעית]] ע"ש [[''הנסיך אויגן מסבויה]]"איוגן'', כל הגרמנים ביוגוסלביה סבלו מרדיפות ופגיעות אישיות וכלכליות, מיד עם תום המלחמה. רבים מן הגרמנים שנותרו ביוגוסלביה נהרגו על ידי אזרחים ו[[פרטיזן|פרטיזנים]], במעשי נקם על זוועות המשטר הנאצי. לפחות 5,800 גרמנים ביוגוסלביה נורו למוות עם תום המלחמה, ורבים נאלצו לבצע עבודות כפיה <ref>[http://cadmus.iue.it/dspace/bitstream/1814/2599/1/HEC04-01.pdf The Expulsion of 'German' Communities from Eastern Europe at the end of the Second World War], Steffen Prauser and Arfon Rees, European University Institute, Florence. HEC No. 2004/1. p.54.</ref>. בשלהי 1944 העבירו הסובייטים בין 27,000-30,000 גרמנים, 90% מהם נשים, לעבודות כפיה ב[[אוקראינה]], 16% מביניהם נספו.
 
ב[[סלובניה]] רוב האוכלוסייה הגרמנית בתום מלחמת העולם הראשונה היה באזור שטיריה התחתונה, בעיקר בערים [[מריבור]], ו[[ציי]] (Celje). בשנת 1931 הם מנו כ-31,000 איש. בשנת 1941 עלתה אוכלוסייתם בעת שדרום סלובניה הייתה בשליטת הצבא האיטלקי, אשר העביר צפונה גרמנים לשטח שטיריה שהייתה בשליטת הצבא הגרמני. כאשר נסוג הצבא הגרמני מפני הצבא האדום המתקדם, רבים מבני המיעוט הגרמני נסו עם הצבא הנסוג מפחד מעשי נקם. החזית לשחרור סלובניה גירשה את רוב הגרמנים שנותרו מאחור מיד לאחר שתפסה את השליטה באזור.