|
==בתנ"ך==
המולך מוזכר כמה פעמים ב[[מקרא]]. ב[[ספר ויקרא]] קיים איסור מפורש על עבודתו, והוא מאוזכרמוזכר שם באריכות שלא אופיינית למקרא, שנוהג לתמצת איסור בפסוק ואף בחצי פסוק ( ויקרא כ, ב'-ו'; יח, כ"א). באיסורבפסוקים זהאלו מאוזכרמוזכר כמה פעמים האיסור על הקרבת [[קורבן אדם]] מזרעו של האדם. ב[[ספר דברים]] מוכפל האיסור {{הדגשה|לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ|דברים יח, י'}}. האיסור מוזכר במילים מאפיינות "לתת/להעביר מזרעו למולך". ייתכן שהדגש המיוחד במקרא על [[עבודת אלילים]] זו מוסבר בפירוש בפסוק בדברים, כי זביחת הבנים בפרט הוא דבר שמתועב ושנוא לפני ה'.<ref>{{הדגשה|לֹא תַעֲשֶׂה כֵן לה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי כָל תּוֹעֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם, כִּי גַם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם|דברים יב, ל"א.}}</ref> ב[[תנ"ך]] מוזכר שנעבד בין היתר גם ב[[גיא בן הינום]] ב[[ירושלים]] ב"במות התופת", ביחד עם ה[[בעל (אל)|בעל]] (ירמיהו ז, ל"א). מקור השם "תופת" לדעת פרשני המקרא היה בכך שכהני המולך היו מקישים בתופים כדי להחריש את זעקותיו של הבן הנשרף.<ref>רש"י ורד"ק לספר מלכים ב' כג י'</ref>
על [[אחז]]<ref>מלכים ב' טז, ג'; וכן בספר דברי הימים ב', כח, ג'</ref> ועל [[מנשה (מלך יהודה)|מנשה]]<ref>מלכים ב', כא, ו'; וכן בספר דברי הימים ב', לג, ו'</ref> [[מלך יהודה|מלכי יהודה]] כתוב בתנ"ך שהעבירו את בניהם באש. על פי פרשנים שונים כ[[מצודות]] (שם) ה[[רמב"ן]]<ref>רמב"ן, ויקרא יח, כ"א.</ref> וה[[מלבי"ם]] מדובר בעבודת המולך, בשל הטכניקה והדמיון המילולי, אף שהיא אינה מוזכרת בפירוש בשמה. על [[יאשיהו]] המלך סופר כי השבית פולחן זה מגיא בן הינום, {{הדגשה|לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ '''לַמֹּלֶךְ'''|מלכים ב', כ"ג י'}}.
|
