רב יהודה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של Matanyabot (שיחה) לעריכה האחרונה של ינבושד
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-{{לינק לשנה עברית +{{קישור לשנה עברית)
שורה 25:
בילדותו למד רב יהודה [[תורה]] מפי אביו, רב יחזקאל. בצעירותו למד רב יהודה ב[[ישיבת סורא]], אצל [[רב (אמורא)|רב]], שהיה ראש הישיבה. רב היה רבו המובהק, ותורתו הייתה שגורה על לשונו של רב יהודה. בתלמוד מובאים מאות מאמרים שמסר רב יהודה בשם רבו - רב - ב[[הלכה]] וב[[אגדה (יהדות)|אגדה]]. כן מוזכר שנלווה לרבו בדרכו{{הערה|{{בבלי|קידושין|פא|א}}.}}. לפי שיטת [[רש"י]], אמרותיו הרבות של רב המוזכרות בתלמוד פעמים רבות, ללא שם התלמיד המוֹסר, כולן נאמרו על ידי רב יהודה בישיבתו{{הערה|[[פירוש רש"י לתלמוד|רש"י]] {{בבלי|חולין|מד|א}}: "סתם שמעתתיה דרב בדרי בתראי - רב יהודה הוה אמר להו בבי מדרשא".}}.
 
רב יהודה היה תלמיד מובהק גם של [[רב אסי]], וגם בשמו הוא מסר מספר מאמרים{{הערה|ראו: {{בבלי|יבמות|טז|ב}}; {{בבלי|שבועות|מא|א}}. [[תולדות תנאים ואמוראים]] לרב [[אהרן היימאן]], ערך רב יהודה וערך [[רב אסי]]; וכן ב'''אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים''' בעריכת [[מרדכי מרגליות]].}}. על פי דעה אחת בקרב החוקרים, לאחר פטירתו של רב ({{לינקקישור לשנה עברית|4007}} - [[247]] בערך, לפי אגרת [[רב שרירא גאון]]) הלך רב יהודה לעיר [[הוצל]], לישיבתו של [[רב אסי]]. על פי דעה אחרת, רב יהודה למד אצל רב אסי בצעירותו, לפני שלמד אצל רב וכשבא רב לבבל עבר ללמוד אצלו{{הערה|{{HebrewBooksPage|[[זאב יעבץ]]|תולדות ישראל - חלק שביעי|36982|עמ' 117|120}}.}}.
 
לאחר זמן מועט נפטר רב אסי ורב יהודה הגיע ל[[נהרדעא]], ישיבתו של [[שמואל (אמורא)|שמואל]], שהיה גם הוא לרבו המובהק. מאמרים רבים נמסרו על ידי רב יהודה בשמו של שמואל, ולמעשה רוב תורתו ומעשיו היו על פי תורתו של שמואל רבו{{הערה|רש"י ב{{בבלי|בבא בתרא|נד|ב}}.}}. רב יהודה היה מרצה לפניו את דבריהם של רבותיו הקודמים, רב ורב אסי, ושמואל היה מתייחס אליהם ומעיר את הערותיו<ref>{{בבלי|סוכה|ט|א}} ורבות כהנה - מאמריו של רב; {{בבלי1|יבמות|טז|ב}}-יז ע"א (ראו שם ב[[רש"י]] ד"ה כי אמריתה) ועוד כמה - מאמריו של רב אסי.</ref>. שמואל רבו חיבב אותו מאוד. שגור בלשון התלמוד הביטוי "שיננא", שאמר שמואל לרב יהודה, ביטוי שמשמעותו היא: שנון, בעל השיניים, כלומר - משובח בחריפותו וב[[חוכמה|חכמתו]].<ref>ראו: {{בבלי|ברכות|לו|א}}, {{בבלי1|בבא קמא|יד|א}}, {{בבלי1|כתובות|יב|ב}}, ועוד רבות.</ref> בעקבות שמואל רבו, פנו אל רב יהודה גם חבריו בביטוי "שיננא". שמואל אמר עליו עוד "אין זה ילוד אישה" (אלא [[מלאך]]).{{הערה|{{בבלי|נדה|יג|א}}.}}
שורה 36:
 
===הקמת הישיבה בפומבדיתא===
לאחר פטירתו של שמואל (נפטר בשנת {{לינקקישור לשנה עברית|4014}}, [[253]] בערך), התמנה [[רב הונא]] ל[[ראש ישיבה]] בסורא, ורב יהודה הלך ל[[פומבדיתא]] והקים בה את [[ישיבת פומבדיתא]]. הישיבה נחשבה "להמשכה של הישיבה בנהרדעא", על פי ההיסטוריון [[מיכאל אבי יונה]], "וחכמיה שנודעו בחריפותם היו מעצבי דרכי המחשבה של התלמוד הבבלי"{{הערה|מיכאל אבי יונה, '''אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד''', ירושלים, [[הוצאת כרטא]], 1974, עמ' 99.}}. שתי הישיבות בסורא ובפומפדיתא היו, לאורך כ-800 שנה, החשובות והקובעות בעולם היהודי, ומהן יצאה תורה והוראה לכל תפוצות הגולה.
 
בזמנו של רב יהודה התמקדו הלומדים בישיבת פומבדיתא ב[[דיני ממונות]] המסודרים ב[[סדר נזיקין]]<ref>ראו: {{בבלי|ברכות|כ|א}}, {{בבלי|תענית|כד|א}}, {{בבלי|בבא קמא|ל|א}}.</ref>, ואשר עליו נאמר ב[[משנה]]<ref>[[בבא בתרא]] פרק י משנה ח.</ref>: {{ציטוטון|אמר [[רבי ישמעאל]]: הרוצה שיחכים - יעסוק בדיני ממונות, שאין לך מקצוע בתורה גדול מהן, שהן כ[[מעיין]] הנובע.}} רב יהודה עצמו התבטא: מי שרוצה להיות חסיד, יקפיד לקיים את הלכות [[סדר נזיקין|נזיקין]]<ref>{{בבלי|בבא קמא|ל|א}}.</ref>.