חקלאות ימית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-(\.(pdf|PDF).*?)\{\{PDF\}\} +\1)
אין תקציר עריכה
שורה 16:
העברה לנמל אשדוד לא סיימה את הוויכוח. עלו טענות כי הגידול מזדהם משפכים של מפעלי הכימייה והדלקים, אם כי [[משרד הבריאות]] טוען כי רמת הזיהום במקום עומדת בתקן.
 
==מערכתמערכות גידול==
ישנן כמה מערכות גידול לגידול דגים, אך העקרות הן כלובי דגים וברכות דגים (כמו באילת).

המערכת גידול עשויה מכלובי דגים המונים בשרשרת של 5-6 כלובי דגים, [[עוגן|המעוגנת]] בנקודה אחת. במערכת גלוביםכלובים זו גדלה להקת דגים. כל כלוב רשת מכיל כ-10,000 דגים ובמשקל ממוצע של חצי קילוגרם, מדובר ב-5 טון לכלוב.
 
על פי תחזית [[מזג אוויר]] בתנאי סערה מערך הכלובים "צולל" לעומק המספיק למניעת נזק [[גלי ים]] ומתרומם לציפה בקו המים עם שוך הסערה. השליטה על הצלילה והציפה נעשית מרחוק.
 
המערכות לגידול דגים בברכות הנה מעט מורכבת ממערכת הכלובים, בשביל להפעיל ברכות דגים לשיווק ריווחי יש לגדל את הדגים בגידול אינטנסיבי, תחזוקה רבה, להרבות בפילטרים (כגון, פילטר ביולוגי, מקציף חלבונים, פילטר מכני, אגן שיקוע, חיוטי המים ועוד) ובקרה מתמשכת על כל הנעשה בברכה.
למרות כל החסרונות, אפשר לעשות טיפולים לדגים (כשהם חולים אז אפשר לעצור את המים ולהכניס תורפה ובסיום הטיפול להזרים את המים), בקרה על גידול הדגים, השיווק קל יותר(הוצאת הדגים מהברכה לצורך שיווק הדגים) ועוד...
==קישורים חיצוניים==
* [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=327 <span style="color: ColorName;">היערכות לניטור ההשפעות הסביבתיות של חוות לגידול דגים בים הפתוח</span>],כתב העת 'אקולוגיה וסביבה', פברואר 2013.