ביומימטיקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏דוגמאות: הוספת דוגמה על מעוף הציפור
אין תקציר עריכה
שורה 4:
 
ג'יין מ. בניוס מסבירה בספרה "Biomimicry: Innovation Inspired by Nature" שיצא לאור בשנת [[1997]], מדוע תחום זה מעורר עניין רב בקהילה המדעית: "חברנו בעולם ([[בעלי חיים]], [[צמחים]], [[מיקרוב]]ים) שיפרו למושלמות את כליהם למעלה מ-3.8 [[מיליארד]] שנים... איזה מודל לחיקוי טוב יותר יכול להיות לנו?"
 
==היסטוריה==
 
את המונח ביומימטיקה טבע המהנדס והביופיזיקאי האמריקאי אוטו שמידט במהלך [[שנות ה-50 של המאה ה-20]]. במהלך מחקר הדוקטורט שלו פיתח שמידט את [["טריגר שמידט"]] ע"י חקר [[מערכת העצבים]] של [[דיונונים]] בניסיון לתכנן מכשיר שהעתיק את המערכת הביולוגית של התפשטות העצבים ('''nerve propagation '''). שמידט המשיך להתמקד במכשירים המחקים את המערכות הטבעיות ועד 1957 הוא העלה דעה מנוגדת להשקפה המקובלת של ה[[ביופיזיקה]]] באותו הזמן, השקפה שתיקרא '''ביומימטיקה'''.
 
ב [[1960]] טבע [[ג'ק סטיל]] מבסיס חיל האוויר רייט-פטרסון בדייטון, אוהיו בו עבד גם אוטו שמידט, מונח דומה- [[ביוניקה]]. סטיל הגדיר את המונח '''ביוניקה''' כמדע המערכות שתפקודן מועתק מהטבע או מערכות המייצגות תכונות של מערכות טבעיות.
 
בשנת [[1969]] המונח '''ביומימטיקה''' הובא לשימוש ככותרת לאחד ממאמריו של שמידט וב[[1974]] מצא המונח את דרכו ל[[מילון וובסטר]].
 
==חשיבות הביומימטיקה כיום==
 
תעשיות תרבותיות האמינו שאנו בני האדם יכולים להסתדר ללא הטבע ואפילו לעלות עליו. אך בתחילת [[המאה ה-21]] הגענו לנקודת מפנה מהפכנית- מקורות הטבע מתמעטים דבר אשר מביא אותנו לשאלה הקריטית: כיצד אנו יכולים לחיות על [[כדור הארץ]] מבלי להרוס אותו?
 
לעומת זאת, הטבע תמיד הצליח היכן שאנו בני האדם לא הצלחנו ותמיד מצא פתרונות יצירתיים לבעיות שאנו מתמודדים עמן. מה יכל להיות טוב יותר מ 3.8 ביליון שנים של ניסיון של התפתחות [[בר קיימא]]. למרות שמאז ומעולם המדע העתיק את הטבע, הוא לא [[שכפל]] את עקרונות ההישרדות שלו. המטרה אינה לשכפל את בעל החיים מכיוון שאנו אוהבים את המראה שלו, אלא להתקרב לפילוסופית הייצור החסכנית וברת הקיימא שלו. אנו צריכים לראות באורגניזמים אלה מומחים. הם הצליחו לעשות כל מה שאנו עושים מבלי להזדקק ל[[דלקים פוסיליים]], זיהום כדור הארץ או סיכון עתידם.
 
== דוגמאות ==
שורה 11 ⟵ 25:
* למידה מהיכולת של [[עטלף]] להתנועע בחשיכה (על ידי אקולוקליזציה) ולהתאים את היכולת הזאת ליצירת [[מקל הליכה]] לעיוורים.
* שיפור יכולות [[אווירודינמיקה|אווירודינמיות]] של [[כלי טיס]] באמצעות [[תצפית]] על מעוף ה[[ציפור]]ים ושימושן ב[[כנף|כנפיהן]].
 
*ההשראה להמצאת ה[[סקוץ']] (valcro) באה ממבנהו של הצמח הנקרא בלועזית Burdock.
 
*לצורך חיסכון בקרור וחימום של בניינים גדולים (לדוגמא, קומפלקס העסקים "איסטגייט" בהרר שבזימבבואי) חיקו המדענים את מערכת האוורור הייחודית של [[הטרמיטים]].
 
* מבנהו של ה[[שלדג גמדי]] היווה השראה לעיצובה של רכבת [[שינקנסן]] ביפן על מנת להקטין את רעש ההתנגדות האווירית של הרכבת.
 
 
 
 
שורה 28 ⟵ 50:
*[http://www.iop.org/EJ/journal/bioinsp Bioinspiration & Biomimetics - כתב עת מדעי בנושא]
* [http://www.hemda.org.il/press/new.asp?catID=2&parentID=1&subCatID=1&ID=292 יצירת מגן אנושי על ידי הנדסה ביומימטית], באתר חמדה
 
*תרגום הערך מויקיפדיה באנגלית.
 
*[http://www.ecosmagazine.com/ אקולוגיה תעשייתית-כתב עת מדעי בנושא] {{שפת קישור|שפה=אנגלית}}
 
*
 
[[קטגוריה:הנדסה]]