הבדלים בין גרסאות בדף "הספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה"

(ביטול גרסה 14294854 של הספרייה המרכזית לעיוורים (שיחה))
בשנת [[1951]], לאחר [[מלחמת העצמאות]] הזמין [[משרד הביטחון]] את ד"ר לודויג כהן, עיוור מ[[רוטרדם]] שב[[הולנד]] על מנת לייעץ בנושא שיקום [[חייל]]ים שנפגעו בעיניהם. בין המלצותיו הייתה ההמלצה להקים ספריה לעיוורים. [[חיה בם]], מייסדת הספרייה, הייתה זו שמימשה את ההמלצה. היא ארגנה קבוצה של מתנדבים תושבי נתניה, לרבות היא עצמה, בעלה ושני ילדיה. יחד הם החלו, בעזרת סרגלי העתקה מתאימים שכהן שלח להם מהולנד, בלימוד [[כתב ברייל|כתיבת ברייל]] והעתקת ספרים לשפה זו והם אלו שפיתחו את שפת הברייל בעברית. כך הוקמה ב-1951 הספרייה בנתניה, שהחלה במספר מצומצם מאוד של ספרים בודדים ושכנה במרתף ביתה הפרטי של בם.
 
אט אט התפתחה הפעילות והספרייה גדלה הן בהיקף החומר והן בגיוונו. משהגיעה מכונת ההעתקה הראשונה לכתב ברייל, בנוסף לסרגלים המיושנים, הפך הבעל, ד"ר הנס בם, לפעיל העיקרי בהעתקת הספרים לכתב ברייל. ב-[[1955]]את קיבלההתפתחותה של הספרייה משכן משלה בנתניה. ב-[[1959]] החלו להקליטמחלומם ספריםשל עלקומץ גביאנשים סרטילמפעל [[הקלטה]]מוביל באולפניםהתומך המאוחדיםבקהילית בתלהעיוורים, אביבכבדי וב-[[1972]]ראייה החלוומוגבלים, להקליטניתן עללציין [[קלטתבמספר שמע|קלטותנקודות שמע]].ציון:
 
תשי"ט - 1959
ב-[[1977]] פרשה בם והוחלפה על ידי אורי כהן, בעצמו עיוור, שניהל את הספרייה עד סוף [[2010]]{{הערה|שם=פרישה|דף לקורא, דצמבר 2010}}. ב-[[1980]] הקימה הספרייה אולפן הקלטות עצמאי ברח' סמולנסקין 7 בתל אביב. ב-[[1983]] נרשמה הספרייה כ[[עמותה]] והחלה הפעלת ספרייה ניידת (שאינה פעילה כיום). ב-[[1986]] נחנך בניין הספרייה המחודש בנתניה, לאחר ששופץ ונוספו לו קומה ו[[מעלית]].
בעידודו של דר' פריידמן מג'נבה, החלה הספריה בהקלטת ספרים הניתנים להאזנה בטייפ רקורדר, נוסף על העיסוק בברייל. כל ספר כלל מספר סלילים. ההקלטות בוצעו באולפנים המאוחדים בתל-אביב. גולת הכותרת הייתה: הקלטת התנ"ך בקריאתו של הקריין והשחקן שלמה ברטונוב ז"ל.
 
תשל"ב - 1972
בשנים הבאות השתכללה הספרייה מבחינה טכנולוגית. ב-[[1987]] החלו להסב ספרים לברייל בעזרת [[מחשב]] ולא בצורה ידנית, תהליך שהושלם ב-[[2005]] לאחר שנרכשת מדפסת משוכללת להדפסת ברייל ב-[[2001]] ומוקם מערך להקלדת הספרים ישירות למחשב. השאלת הספרים מוחשבה ([[1988]]) והוקמו מדור לגרפיקה מובלטת ([[1989]]), מדור לספרים באותיות גדולות ([[1990]]) והחלה הסבה של ההקלטות ל[[תקליטור]]ים ([[2004]]). ב-[[1993]] נחנכה שלוחת הספרייה ברחוב לה-גרדיה בתל אביב, שלוחה המכילה ספריית השאלה, חדרי עיון ושני אולפני הקלטה. בסוף 2010 [[פרישה לגמלאות|פרש כהן לגמלאות]]{{הערה|שם=פרישה}} והוחלף על ידי יואב חפר{{הערה|דף לקורא, ינואר 2011}} שסיים את תפקידו בספטמבר 2011{{הערה|[http://www.clfb.org.il/newsletter/newsletter-2011-10.htm#maincontent דף לקורא, אוקטובר 2011] באתר הספרייה.}} ובמקומו מונה בדצמבר 2011 [http://www.clfb.org.il/Senior-Staff.htm#maincontent עמוס באר]{{הערה|[http://www.clfb.org.il/newsletter/newsletter-2012-03.htm#maincontent דף לקורא, מרץ 2012] באתר הספרייה.}}.
הספר המוקלט הוסב לקלטות מה שאפשר "קריאה" נוחה יותר של הספרים.
 
תשל"ז - 1977
בשיא פועלה, הצליחה הספריה בראשות הגב' חיה בם לשרת למעלה מ-500 מנויים. בשנה זו פרשה גברת בם לגמלאות ובמקומה מונה למנהל הספריה מר אורי כהן, עיוור נכה צה"ל. מר כהן החל לבצע שינויים נרחבים ברמה הטכנולוגית ובאיכות ההפקה והפצת הספרים.
 
תש"מ - 1980
אולפן ההקלטות הראשון של הספריה הוקם ברח' סמולנסקין 7 בתל-אביב.
תשמ"ג - 1983
הופעל שירות הספריה הניידת שכלל משאית שנסעה ברחבי ישראל והשאילה ספרי ברייל וספרים מוקלטים לעיוורים ולקשישים. השירות פעל במשך כחמש שנים וסייע לרבים שלא יכלו להגיע לספריה בכוחות עצמם. כמו כן, החלה הספריה להפיק ספרים משולבים לילדים - ספרים מודפסים המשלבים בתוכם דפי ברייל. ספרים אלו שימשו הורים עיוורים שהקריאו ספרים לילדיהם הרואים ובכך יכלו ליהנות מחווית הקריאה המשותפת.
 
תשמ"ז - 1987
הספריה, שהיטיבה לנצל את ההתקדמות הטכנולוגית, הפיקה לראשונה ספר ברייל באמצעות מחשב. בשלוש השנים העוקבות, הפכה הספרייה את תהליך השאלת הספרים לממוחשב, והחלה בהקמת מדורי הפקה שונים שכללו גרפיקה מובלטת- הבלטת שרטוטים, תרשימים ומפות וכן ספרים באותיות גדולות עבור כבדי הראייה.
 
תשנ"ג - 1993
עם התרחבות הספריה, נחנכה שלוחה חדשה של הספריה ברחוב לה גווארדיה 76 בתל אביב. השלוחה החדשה כללה ספריית השאלה, חדרי עיון ואולפני הקלטה משוכללים, שהחליפו את האולפנים הקודמים ששימשו את הספריה בתל אביב.
 
תשס"א - 2001
הספריה, שהקפידה להצטייד בטכנולוגיה חדשה, רכשה את מדפסת "בראילו 400" לשכפול ספרי ברייל.
 
תשס"ד - 2004
מהפך טכנולוגי נוסף התרחש בספריה עם הכנסת המדיה הדיגיטאלית וייסוד ספריית תקליטורים. מאז, פסק בהדרגה תחום ההקלטה האנלוגית.
שני פרויקטים גדולים של הספריה באותה התקופה היו - הסבת התנ"ך לארבעה תקליטורים בטכנולוגיה mp3 והקלטת האנציקלופדיה בריטניקה לנוער.
 
תשס"ו - 2006
פרויקטים גדולים ובולטים באותה שנה כללו הקלטה והפצה של מדריך לישראל החדש בהוצאת משרד הביטחון, כתר וידיעות אחרונות והקלטה והפצה של מרק - Merck Manual - המדריך הרפואי השלם בהוצאת כנרת, זמורה, ביתן דביר.
 
תשס"ז - 2007
הארכיונים האנלוגיים של הספריה החלו מוסבים בהדרגה למאגרים דיגיטאליים. מהלך זה, כלל בשנה העוקבת פיתוח טכנולוגיה להסבת ספרים מוקלטים אנלוגיים שהוקלטו משנת 1995 לספרים דיגיטליים על גבי תקליטור.
 
תש"ע- 2010
הספריה משרתת כ- 10,000 מנויים. מנכ"ל הספריה, מר אורי כהן פרש לגמלאות ובמקומו מונה מר יואב חפר. תם עידן הקלטות האנלוגיות וכלל המדיה המופקת והמוצאת לקוראים, הינה דיגיטאלית.
 
תשע"א – 2011
במהלך שנת 2011 הושלם תהליך הסבת הספרות האנלוגית לפורמט דיגיטאלי, הורחב מערך צריבת הספרים המוקלטים לטובת ייעול וזירוז משלוח לקטי העיתונות וכתבי העת לבתי המנויים ושודרגה מרכזיית הטלפונים שודרגה למען שיפור איכות השירות לציבור הפונים. לראשונה, הופק חודש של אירועים מיוחדים בצמוד ובמהלך שבוע הספר במטרה להעלות את המודעות לספריה ולגייס כספים לפעילותה. פרויקט מרכזי בשנה זו היה הפקת ספרי המשנה והחומש.
מר יואב חפר סיים את תפקידו ובמקומו מונה מר עמוס באר.
 
תשע"ב - 2012
בשנה זו יושק אתר אינטרנט חדש לספריה, שיהיה נגיש לכלל המשתמשים. כמו כן, מתקיימת פעילות מאומצת מול משרד החינוך, לשיפור יכולות הספריה בתחום הנגשת ספרי הלימוד לאוכלוסיית התלמידים המנויים בספריה.
 
תשע"ג - 2013
יחד עם הקידמה הטכנולוגית והרחבת סל השירותים, מעניקה הספרייה פתרונות לא רק לעיוורים אלא גם לכבדי ראייה, לסובלים מדיסלקציה, בני הגיל השלישי החל מגיל 75 ובעלי מוגבלויות מוטוריות כדוגמת חולי ALS וכדומה.
 
==שירותי הספרייה==