הבדלים בין גרסאות בדף "תל יזרעאל"

הוסרו 104 בתים ,  לפני 7 שנים
מ
תיקון קישור לפירושונים, עריכה, הגהה, ויקיזציה
מ (תיקון קישור לפירושונים, עריכה, הגהה, ויקיזציה)
[[קובץ:TelIzrael011.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שרידי המגדל הצפון-מזרחי]]
[[קובץ:TelIzrael 001.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטת הפלמ"ח על התל]]
'''תל יזרעאל''' הוא [[תל]] קדום במרכזו של [[עמק יזרעאל]] דרומית לעיר [[עפולה]], בסמוך ל[[יזרעאל (קיבוץ)|קיבוץ יזרעאל]]. התל מזוהה עם העיר ה[[מקרא|מקראית]]ית '''יִזְרְעֶאל''', אך הוא סחוף והשרידים בו מועטים. מהאתר תצפית אל עמק יזרעאל המזרחי, [[נחל חרוד]] הזורם במרכזו, הרי [[הגלבוע]] מדרום לו, [[רמת יששכר]] ו[[גבעת המורה]] בצפונו והרי הגלעד במזרח. במרחב התל שוחזר במלואו "גן נבות היזרעאלי" בבוסתן עצי [[ארץ ישראל]]<ref>{{הערה|1=[http://www.hagilboa.org.il/25041147755/%D7%AA%D7%9C_%D7%99%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%90%D7%9Cתל-יזרעאל מאתרתל יזרעאל] באתר המועצה האזורית גלבוע]</ref>.}}
 
==התקופה הישראלית==
בתל לא נמצאו חרסים מהתקופה שקדמה להתנחלות הישראלים ב[[ארץ ישראל]], אך יש הסוברים כי היישוב במקום החל כבר בתקופה ה[[כנענים|כנענית]], ונמשך ברציפות במשך 4,000 שנים<ref>[http://www.megalim.co.il/inner.asp?category_code=6&object_id=7285 מגלים]</ref>. האזכור הראשון של העיר ב[[מקרא]] מופיע ב[[ספר יהושע]] בתקופת [[התנחלות השבטים]], והיא נכללה בתחומו של [[שבט יששכר]]:
{{ציטוט|תוכן="לְיִשַּׂשכָר יָצָא הַגּוֹרָל הָרְבִיעִי...וַיְהִי גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה..."|מקור={{תנ"ך|יהושע י"ט, י"ז-י"ט|יט|יז|יט|קצר=כן}}}}
עדות למעמדה החשוב של העיר היא העובדה כי [[שאול]] בחר ב[[עין יזרעאל]] אשר לרגלי התל, כדי למקם את בסיסו ללחימה ב[[פלשתים]]:
{{ציטוט|תוכן="וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-כָּל-מַחֲנֵיהֶם אֲפֵקָה וְיִשְׂרָאֵל חֹנִים בָּעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל"|מקור={{תנ"ך|שמואל א', כ"ט, |כט|ל'|קצר=כן}}}}
המקום נזכר גם במעשה המלכת איש בושת בן שאול על ידי [[אבנר בן נר]]:
{{ציטוט|תוכן="וַיַּמְלִכֵהוּ אֶל-הַגִּלְעָד וְאֶל-הָאֲשׁוּרִי וְאֶל-יִזְרְעֶאל וְעַל-אֶפְרַיִם וְעַל-בִּנְיָמִן וְעַל-יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה"|מקור={{תנ"ך|שמואל ב', |ב' |ט'|קצר=כן}}}}
מאוחר יותר, גדלה העיר והיא נכללה במחוזו החמישי של [[שלמה המלך]]. חשיבותה ה[[כלכלה|כלכלית]] של העיר עלתה, ככל הנראה עקב סמיכותה ל[[צומת]] [[דרך|דרכים]] מרכזי ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]], וכתוצאה מכך נקרא ה[[עמק]] כולו על שמה. בתקופת שושלת [[אחאב]] ב[[המאה ה-9 לפנה"ס|מאה ה-9 לפנה"ס]], שכן בתל בית הקיץ של המלך אחאב, בזמן שבירת הממלכה הייתה ב[[שומרון]]. ב[[ספר מלכים]] מצוין כי בעיר שכן ארמונו של אחאב, ובה התרחש המעשה בנבות על השלכותיו (מותה של [[איזבל]] וקיצה של שושלת אחאב):
{{ציטוט|תוכן="וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן"|מקור={{תנ"ך|מלכים א', כ"א, |כא|א'|קצר=כן}}}}
עוד נזכר כי המלך יורם בא לעיר כדי להירפא, וייתכן כי המקום שימש כאתר הבראה:
{{ציטוט|תוכן="וַיָּשָׁב יוֹרָם הַמֶּלֶךְ לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל מִן-הַמַּכִּים אֲשֶׁר יַכֻּהוּ אֲרַמִּים בָּרָמָה בְּהִלָּחֲמוֹ אֶת-חֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַאֲחַזְיָהוּ בֶן-יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה יָרַד לִרְאוֹת אֶת-יוֹרָם בֶּן-אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל כִּי-חֹלֶה הוּא"|מקור={{תנ"ך|מלכים ב', |ח' י"ט|יט|קצר=כן}}}} העיר חרבה בשנת [[722 לפנה"ס]] בידי [[שלמנאסר החמישי]] מלך [[אשור]], אך נבנתה ואוכלסה מחדש ב[[התקופה ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]].
 
==לאחר התקופה הישראלית==
[[אוסביוס מקיסריה]] שחי ב[[המאה {{ה-4|מאה ה-4]]}} כתב כי הכפר הוא הנודע ביותר בעמק יזרעאל וכי הוא נמצא בין [[בית שאן]] ולגיוו[[לגיו]] (כיוםבאיזור [[תל מגידו|מגידו]]). [[הנוסע מבורדו]] עבר במקום בשנת [[333]] וקרא לתל "סטדלה" - כנראה שיבוש מהשם של עמק יזרעאל (Esderlon). הוא ציין כי התל הוא מקום חנייה הממוקם 10 מיל מלגיו ו-12 מיל מ"סקיתופוליס" היא [[בית שאן]]. ואכן נמצאו בדרך [[אבן מיל|אבני מיל]] אחדות. [[בנימין מטודלה]] שביקר במקום בשנת [[1170]] ומצא בו [[ישוב]] קטן ובו יהודי אחד שעסק בצביעה. [[אשתורי הפרחי]] אזכר את התל בראשית [[המאה ה-14]], וב[[המאה {{ה-17|מאה ה-17]]}} סיפר הנוסע רוג'ה, כי בתל התגוררו 150 תושבים מקומיים ויהודים, "אשר חיים כמו הערבים על שוד". נוסע אחר שעבר במקום בשנת [[1677]] ספר על השודדים המכבידים על הנוצרים, ונוסע יהודי בשם רבי רחמים אופלטקה סיפר כי נשדד עת עבר במקום בשנת [[1876]], אך ניצל מידי השודדים. נוסעים אחרים ציינו את קיומו של בית [[קשת (מבנה)|קשתות]] בכפר, אשר היה בית ה[[שייח']] ושימש גם [[אכסניה|אכסנית]] דרכים.
 
==בעת החדשה==
ב-[[1830]] יישב [[אברהים פחה]] משפחות פלחים [[מצרים]] בכפר [[זירעין]] שעל התל. כפר זה שלט ב[[מלחמת העצמאות]] על הדרכים באזור. נסיון ראשון של [[חטיבת יפתח]] לכבוש את הכפר נכשל, והמקום היה למוקד קרבות בין כוחות ה[[פלמ"ח]] לבין [[צבא ההצלה]]. רק בנסיון השני, ב-[[29 במאי]] [[1948]], נכבש הכפר על ידי כוחות [[חטיבת גולני]]. על התל [[אנדרטה]] המנציחה את זכרם של חללי ה[[פלמ"ח]]. ממערב לתל קמה בסוף [[1948]] התיישבות של הכשרת הפלמ"ח אשר לחמה ב[[זירעין]], וזו הייתה ל[[קיבוץ]] [[יזרעאל (קיבוץ)|יזרעאל]].
 
==חפירות ארכאולוגיות==
 
==לקריאה נוספת==
* [[דוד אוסישקין]], "יזרעאל, מעוזם של אחאב ואיזבל", '''[[קדמוניות]]''' מ"ג, 2010, עמ' 11-2
* דוד אוסישקין, "המיתחם המבוצר של מלכי בית עמרי ביזרעאל", '''ארץ ישראל''' כ"ה, תשנ"ו 1996, עמ' 1-14
*'''אבנים גדולות מן השמיים''', [[דובי טל]], [[מוני הרמתי]], [[רוני רייך]], הוצאת [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]], 1998,עמ' 44.
*'''המילון האנציקלופדי של המקרא''', [[איתן אבניאון]], הוצאת איתאב-בית הוצאה לאור, 2003.
*'''כל מקום ואתר''', הוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2000.
*'''{{תנ"ך|מלכים א''', פרק כ"א.|כא}}
* [[צבי אילן]], '''78 טיולים ברחבי ישראל''', עם עובד - תרבות וחינוך - תל אביב, 1977 - יזרעאל הקדומה.
 
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Tel Izr'ael|תצוגה=תל יזרעאל}}
*[http://www.bet-alon.co.il/info/site_details.php?site_id=413 תל יזרעאל], באתר בית יגאל אלון
*[http://www.megalim.co.il/inner.asp?category_code=6&object_id=7285 תל יזרעאל], באתר "מגלים"
*מסלול טיול מפורט מ[http://www.nelech.co.il/Track/TrackInfo/26 תל יזרעאל לעין יזרעאל]