סחר בבני אדם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תוספות, מקורות, דיוק
תיקון הערת שוליים
שורה 7:
קרבנות הסחר מוברחים לארץ היעד ושם הם מוחזקים בתנאים קשים, שכוללים כליאה או איומים והחרמת [[דרכון|דרכונים]] על ידי המעסיקים שלהם. המבריחים משכנעים את הקרבנות כי הם חייבים למבריחים תשלום על הברחתם לארץ היעד ותשלום זה נגבה באמצעות עבודה. גובה החוב וכמות העבודה הנדרשת כדי לשלם אותו נקבעים על ידי המעסיקים, בצורה שרירותית ולעתים מעורפלת בכוונה. מצבם של הקורבנות רע במיוחד, יחסית לסוגי ניצול אחרים, בגלל הפער התרבותי בין תרבותו של הקורבן לתרבות המקום אליו הגיע. לקורבנות בדרך כלל יש נגישות נמוכה מאוד למידע ולסיוע, דבר המקל על המנצלים אותם ומהווה תמריץ לניצול בני אדם בדרך זו.
 
בשנת 2006 הוגדרה ישראל בדו"ח של מחלקת הסמים והפשיעה של האו"ם כאחד היעדים המרכזיים אליהם מובלים קורבנות הסחר בבני-אדם{{הערה|[http://news.bbc.co.uk/2/hi/6497799.stm UN highlights human trafficking], כתבה בBBC,{{כ}} 26 במרץ 2007}}. לאחר טיפול נמרץ של רשויות החוק בתופעה, מימדיה קטנו באופן ניכר{{הערה|שם=הערה1|עו"ד רחל גרשוני, [http://www.1202.org.il/download/files/report_heb2012.pdf מתאם המאבק בסחר בבני אדם: ככלי לבניית גשרים], בכתבה ל"דוח השנתי: אחריות חברתית - התמודדות עם פגיעה מינית בישראל 2012" מטעם איגוד מרכזי הסיוע
בסחר בבני אדם: ככלי לבניית גשרים], בכתבה ל"דוח השנתי: אחריות חברתית - התמודדות עם פגיעה מינית בישראל 2012" מטעם איגוד מרכזי הסיוע
לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, עמוד 52}}.