אוניברסיטת לוון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
התחלה. המשך יבוא |
||
שורה 1:
{{בעבודה מתמשכת}}
[[תמונה:Castle Arenberg, Katholieke Universiteit Leuven adj.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצודת ארנברג, חלק מאוניברסיטת לוון "הפלמית"]]
[[תמונה:Sedesucl.jpg|שמאל|ממוזער|180px|סמלה של אוניברסיטת לוון "הצרפתית"]]
'''האוניברסיטה של לֵוֶון''' (Katholieke Universiteit Leuven או KUL) היא [[אוניברסיטה]] מודרנית שמושבה בעיר [[לוון]] שב[[פלנדריה]] ([[בלגיה]]). האוניברסיטה המודרנית נוסדה בעיר [[מכלן]] בשנת 1834 תחת השם [[האוניברסיטה הקתולית של מכלן]] ועברה לעיר לוון בשנת 1835 לאחר סגירתה של [[האוניברסיטה הלאומית של לוון]]. האוניברסיטה של לוון נחשבת לממשיכת דרכה האקדמית של [[האוניברסיטה העתיקה של לוון]] שפעלה בין השנים 1425–1797 והפסיקה לפעול לאחר העברת השליטה על השטח לידי [[צרפת]] במסגרת [[הסכם קמפו פורמיו]]. בשנת 1968 התפצלה האוניברסיטה לשתי אוניברסיטאות: פלמית וצרפתית המזוהות עם הקבוצות האתניות המרכזיות בבלגיה. האוניברסיטה הפלמית נשארה במקום מושבה בלוון והאוניברסיטה הצרפתית עברה ל[[לובן החדשה]] שב[[ולוניה]].
==היסטוריה==
{{ערך מורחב|האוניברסיטה הישנה של לוון}}
האוניברסיטה הישנה של לוון הוקמה בשנת [[1425]] על פי בקשתו של [[יוהאן הרביעי, דוכס ברבנט]] ל[[בית ולואה]] מהאפיפיור [[מרטינוס החמישי]]. האפיפיור נעתר לבקשה, והנפיק ב-9 בדצמבר 1425 [[בולה אפיפיורית]] המורה על הקמת מוסד ללימודים גבוהים. שפת הלימוד באוניברסיטה העתיקה היתה [[לטינית]] והזרם המרכזי בה היה [[יאנסניזם]]. גדולתה של האוניברסיטה באה לה, בין היתר, בעקבות חברי הסגל החשובים שלה ובינהם אדריאן פלוריץ דדל (לימים האפיפיור [[אדריאנוס השישי]]), [[ארסמוס מרוטרדם]], [[חואן לואיס ויוס]], [[אנדריאס וסאליוס]] ו[[גרארדוס מרקטור]].
בשנת 1797, במסגרת הסכם קמפו פורמיו שחתם את [[מלחמות המהפכה הצרפתית|מלחמת הקואליציה הראשונה]], הועברה השליטה על השטח לממשלת צרפת. בעקבות חוק צרפתי מאותה תקופה שקבע איסור על קיום אוניברסיטות בשטחה של צרפת, נסגרה האוניברסיטה ב-25 באוקטובר 1797. רכושה של האוניברסיטה והספרים שלה הועברו ל[[École centrale]] שנחשב ליורשה המשפטי של האוניברסיטה. ה-École centrale נסגר בשנת 1802.
[[ספרייה|ספריית]] האוניברסיטה נפגעה קשות בשתי מלחמות העולם. במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], ב-[[2 באוגוסט]] [[1914]] שרפו ה[[גרמניה|גרמנים]] את הספרייה, ובכך השמידו 300,000 [[ספר|ספרים]] (ביניהם [[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] עתיקים ונדירים). אחרי מלחמת העולם, שוקמה הספרייה במאמץ בינלאומי אך זו נפגעה שוב ב[[מלחמת העולם השנייה]] ורק 15,000 מ-900,000 הספרים שהיו בספרייה בין שתי מלחמות העולם שרדו את המלחמה.
|