אוניברסיטת לוון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
התחלה. המשך יבוא
שורה 1:
{{בעבודה מתמשכת}}
[[תמונה:Castle Arenberg, Katholieke Universiteit Leuven adj.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצודת ארנברג, חלק מאוניברסיטת לוון "הפלמית"]]
[[תמונה:Sedesucl.jpg|שמאל|ממוזער|180px|סמלה של אוניברסיטת לוון "הצרפתית"]]
'''האוניברסיטה הקתולית של לֵוֶון''' (Katholieke Universiteit Leuven או KUL) היא [[אוניברסיטה אפיפיורית]] שמושבה בעיר [[לוון]] שב[[פלנדריה]] ([[בלגיה]]), אשר התפצלה לשתי אוניברסיטאות ב-[[1968]].
 
'''האוניברסיטה של לֵוֶון''' (Katholieke Universiteit Leuven או KUL) היא [[אוניברסיטה]] מודרנית שמושבה בעיר [[לוון]] שב[[פלנדריה]] ([[בלגיה]]). האוניברסיטה המודרנית נוסדה בעיר [[מכלן]] בשנת 1834 תחת השם [[האוניברסיטה הקתולית של מכלן]] ועברה לעיר לוון בשנת 1835 לאחר סגירתה של [[האוניברסיטה הלאומית של לוון]]. האוניברסיטה של לוון נחשבת לממשיכת דרכה האקדמית של [[האוניברסיטה העתיקה של לוון]] שפעלה בין השנים 1425–1797 והפסיקה לפעול לאחר העברת השליטה על השטח לידי [[צרפת]] במסגרת [[הסכם קמפו פורמיו]]. בשנת 1968 התפצלה האוניברסיטה לשתי אוניברסיטאות: פלמית וצרפתית המזוהות עם הקבוצות האתניות המרכזיות בבלגיה. האוניברסיטה הפלמית נשארה במקום מושבה בלוון והאוניברסיטה הצרפתית עברה ל[[לובן החדשה]] שב[[ולוניה]].
האוניברסיטה הוקמה על ידי בשנת [[1425]] על ידי [[יוהאן הרביעי, דוכס ברבנט]] באישורו של האפיפיור [[מרטינוס החמישי]], והיא האוניברסיטה הקתולית העתיקה ביותר בעולם שעדיין פועלת, כמו גם האוניברסיטה העתיקה ביותר ב[[ארצות השפלה]]. האוניברסיטה הוקמה על-פי הדגם של אוניברסיטאות [[אוניברסיטת וינה|וינה]], [[אוניברסיטת פריז|פריז]] ו[[אוניברסיטת קלן|קלן]].
 
==היסטוריה==
אנשים חשובים הגיעו לאוניברסיטה ללמוד בה. בין היתר, מ-[[1493]] כיהן בה כ[[פרופסור]] אדריאנוס דדל מאוטרכט, שנבחר מאוחר יותר לאפיפיור [[אדריאנוס השישי]]. ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] הפכה לוון לבירת ה[[הומניזם]]. [[ארסמוס מרוטרדם]] שקד מ-[[1517]] על שינוי השיטה שבה למדו [[תאולוגיה]] ועל לימוד הטקסטים ב[[עברית]] או ב[[יוונית]] (ולא בתרגום ל[[לטינית]], כפי שהיה נהוג עד כה). [[סטודנט]] אחר באוניברסיטה היה [[גרארדוס מרקטור]]. התאולוג [[קורנליוס יאנסן]] למד ולימד באוניברסיטת לוון במחצית הראשונה של [[המאה ה-17]].
{{ערך מורחב|האוניברסיטה הישנה של לוון}}
האוניברסיטה הישנה של לוון הוקמה בשנת [[1425]] על פי בקשתו של [[יוהאן הרביעי, דוכס ברבנט]] ל[[בית ולואה]] מהאפיפיור [[מרטינוס החמישי]]. האפיפיור נעתר לבקשה, והנפיק ב-9 בדצמבר 1425 [[בולה אפיפיורית]] המורה על הקמת מוסד ללימודים גבוהים. שפת הלימוד באוניברסיטה העתיקה היתה [[לטינית]] והזרם המרכזי בה היה [[יאנסניזם]]. גדולתה של האוניברסיטה באה לה, בין היתר, בעקבות חברי הסגל החשובים שלה ובינהם אדריאן פלוריץ דדל (לימים האפיפיור [[אדריאנוס השישי]]), [[ארסמוס מרוטרדם]], [[חואן לואיס ויוס]], [[אנדריאס וסאליוס]] ו[[גרארדוס מרקטור]].
 
בשנת 1797, במסגרת הסכם קמפו פורמיו שחתם את [[מלחמות המהפכה הצרפתית|מלחמת הקואליציה הראשונה]], הועברה השליטה על השטח לממשלת צרפת. בעקבות חוק צרפתי מאותה תקופה שקבע איסור על קיום אוניברסיטות בשטחה של צרפת, נסגרה האוניברסיטה ב-25 באוקטובר 1797. רכושה של האוניברסיטה והספרים שלה הועברו ל[[École centrale]] שנחשב ליורשה המשפטי של האוניברסיטה. ה-École centrale נסגר בשנת 1802.
ב-[[1797]] סגרו כוחות הכיבוש ה[[צרפת|צרפתיים]] את האוניברסיטה. היא הפכה לתקופת מה לאוניברסיטה הממלכתית של [[הולנד]] וב-[[1835]] שבה להיות אוניברסיטה קתולית. ב-[[1882]] יזם האפיפיור [[לאו השלושה עשר]] את הקמת המכון ל[[פילוסופיה]].
 
[[ספרייה|ספריית]] האוניברסיטה נפגעה קשות בשתי מלחמות העולם. במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], ב-[[2 באוגוסט]] [[1914]] שרפו ה[[גרמניה|גרמנים]] את הספרייה, ובכך השמידו 300,000 [[ספר|ספרים]] (ביניהם [[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] עתיקים ונדירים). אחרי מלחמת העולם, שוקמה הספרייה במאמץ בינלאומי אך זו נפגעה שוב ב[[מלחמת העולם השנייה]] ורק 15,000 מ-900,000 הספרים שהיו בספרייה בין שתי מלחמות העולם שרדו את המלחמה.