לוקה וקס – הבדלי גרסאות

=== בארץ ישראל: בתנועה הרוויזיוניסטית ואצוהאצ"ל ===

בשנת [[1944]], כאשר הכריז מנחם בגין מפקד [[אצ"ל|הארגון הצבאי הלאומי (האצ"ל)]] [[מנחם בגין]], את הכרזת "המרד", דהיינו חזרה למאבק חמוש בשלטונות המנדט הבריטי עד להקמת מדינה יהודית, הפכה דירת משפחת וקס ב[[רחוב שינקין]] בבית 74 ב[[תל אביב]], למקום והתכנסות ומקלט לחברי האצ"ל. הדירה הייתה גם הכתובת לקבלת מכתבים מסווגים וכתאותיפקדה כתא דואר מחתרתי של מטה האצ"ל.{{הערה|1= ראו: [[יהודה לפידות]], [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3030 '''ישראל וקס, לוקה וקס'''], באתר דעת.}} בני הזוג וקס הכירו את [[מנחם בגין]] מפקד האצ"ל מוורשה. הם לא נרתעו מלקחת סיכונים, וזאת על אף העובדה שגידלו בביתם את בנם היחיד עוזי (ב-1944, ילד בן 7) והעניקו תמיכה וגיבוי להנהגת האצ"ל וללוחמיו. לוקה הסבירה, כי לאחר שאיבדה את כל משפחתה ב{{ה|שואה}} אין לה עוד ממה לפחד.

בדירה של משפחת וקס קיים בגין מפגשים רבירבים עם חבריו למפקדת האצ"ל, בין השאר עם [[יעקב מרידור]], [[אריה בן אליעזר]], חיים ("אברהם") לנדאו, שמואל כ"ץ חבר מפקדת אצ"ל, עם חבר המטה ד"ר מאיר ("אלכס") קהאן ואחרים; עם מנהיגי [[תנועת העבודה]], ד"ר [[משה סנה]], שכיהן כרמ"א (ראש מפקדה ארצית של ה"[[ההגנה]]") בימי "[[הסזון]]" ו"[[תנועת המרי העברי]]" המשותפת ל"ההגנה", אצ"ל ו[[לח"י]], אשר ניסה להשפיע על בגין מפקד האצ"ל להפסקת פעולות ארגונו נגד יעדים [[ממשלת המנדט|בריטיים]]; עם ד"ר [[יצחק גרינבוים]], חבר הנהלת [[הסוכנות היהודית]], עם [[נתן ילין-מור|פרידמן ילין-מור]], מראשי [[לח"י]]; עם נציגי ארצות אמריקה הלטינית: פרופ' חוזה גרסיה גרנדוס מ[[גווטמלה]], אוסוואלדו ארניה מ[[ברזיל]] ואנריקה פברגט מ[[אורוגווי]] שגילו אהדה ב[[או"ם]] להקמת [[מדינת ישראל]].{{הערה|ראו: יהודה לפידות, '''היום שרה הקטנה – סיפורן של לוחמות האצ"ל''', תל אביב: הוצאת מכון ז'בוטינסקי ואגודת מוסיאון האצ"ל, תשס"ג 2003, עמ' 78 – 80.}} למעשה, נפגש עמהם בגין בכדי לבקש עזרה להצלת חייהם של חברי האצ"ל אשר נידונו למוות בעקבות פריצת [[כלא עכו]], וכן נערכו בדירת וקס פגישות בין מנחם בגין לבין עיתונאים ואנשי תקשורת.{{הערה|ראו: דוד ניב, '''מערכות האצ"ל''', חלק חמישי, עמ' 380.}}