לוקה וקס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה
הגהה
שורה 3:
=== בפולין: נעורים ולימודים ===
לוקה וקס נולדה בעיירה צ'חנוב, שב[[פולין]] להוריה רבקה ויוסף כהנא. למדה [[פסיכולוגיה]] [[ורשה|בוורשה]], ובעיר זו פגשה את בעלה ישראל וקס (נולד ב[[כ"ז בתמוז]] [[תרס"ד]], [[1904]] – נפטר ב[[כ"א באייר]] [[תשנ"א]], [[1991]]). וקס היה מקורב למנהיג [[ציונות|הציוני]] [[זאב ז'בוטינסקי]] ושימש כמזכירו, במשך שלוש שנים, בעת שהתגורר ב[[פריז]], שבצרפת. מילא תפקידים בכירים ב{{ה|תנועה הרביזיוניסטית}} ו[[הצה"ר]], היה מזכיר התנועה בפולין, תרגם מ[[רוסית]] ל[[יידיש]] את היצירה הספרותית '''שמשון''' ורומנים נוספים מאת ז'בוטינסקי.{{הערה|ראו: וו' זשאבאטינסקי, '''שמשון דער נזיר''' : ראמאן, (איבערזעצט פון רוסיש: ישראל וואקס), ווארשע : דפוס וויסיקייוויץ [WOJCIKIEWICZ]{{כ}}, 1934.}} לאחר הכרותם, נעשתה לוקה לתומכת נלהבת של ז'בוטינסקי ושל תנועתו.
=== בארץ ישראל: בתנועה הרוויזיוניסטית ואצוהאצ"ל ===
בשנת [[1934]], נישאו בני הזוג [[עלייה לארץ ישראל|ועלו]] ל[[ארץ ישראל]]. ב-[[1937]] נולד בנם היחיד עוזי (פרופ' לרפואה, חי בארצות הברית). סמוך לפרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], בשנת [[1939]], ביקרה לוקה וקס אצל הוריה ב[[לודז']], להציג בפניהם את בנה, נכדם, בן השנתיים. ב-[[1 בספטמבר]] פלשו כוחות [[גרמניה הנאצית]] לפולין, ולאחר סדרת ביקורים יומיומית במשרדי ה[[גסטאפו]], בהיותה תושבת ארץ ישראל המנדטורית ובעלת דרכון בריטי שהיה ברשותה, הצליחה להגיע בדרך לא דרך [[ברסלאו]] (ורוצלאב), [[וינה]] והפליגה עם בנה באונייה מעיר הנמל [[איטליה|האיטלקית]] טרייסט, לארץ ישראל.
 
בשנת [[1944]], כאשר הכריז מנחם בגין מפקד [[אצ"ל|הארגון הצבאי הלאומי (האצ"ל)]] [[מנחם בגין]], את הכרזת "המרד", דהיינו חזרה למאבק חמוש בשלטונות המנדט הבריטי עד להקמת מדינה יהודית, הפכה דירת משפחת וקס ב[[רחוב שינקין]] בבית 74 ב[[תל אביב]], למקום והתכנסות ומקלט לחברי האצ"ל. הדירה הייתה גם הכתובת לקבלת מכתבים מסווגים וכתאותיפקדה כתא דואר מחתרתי של מטה האצ"ל.{{הערה|1= ראו: [[יהודה לפידות]], [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3030 '''ישראל וקס, לוקה וקס'''], באתר דעת.}} בני הזוג וקס הכירו את [[מנחם בגין]] מפקד האצ"ל מוורשה. הם לא נרתעו מלקחת סיכונים, וזאת על אף העובדה שגידלו בביתם את בנם היחיד עוזי (ב-1944, ילד בן 7) והעניקו תמיכה וגיבוי להנהגת האצ"ל וללוחמיו. לוקה הסבירה, כי לאחר שאיבדה את כל משפחתה ב{{ה|שואה}} אין לה עוד ממה לפחד.
 
בדירה של משפחת וקס קיים בגין מפגשים רבירבים עם חבריו למפקדת האצ"ל, בין השאר עם [[יעקב מרידור]], [[אריה בן אליעזר]], חיים ("אברהם") לנדאו, שמואל כ"ץ חבר מפקדת אצ"ל, עם חבר המטה ד"ר מאיר ("אלכס") קהאן ואחרים; עם מנהיגי [[תנועת העבודה]], ד"ר [[משה סנה]], שכיהן כרמ"א (ראש מפקדה ארצית של ה"[[ההגנה]]") בימי "[[הסזון]]" ו"[[תנועת המרי העברי]]" המשותפת ל"ההגנה", אצ"ל ו[[לח"י]], אשר ניסה להשפיע על בגין מפקד האצ"ל להפסקת פעולות ארגונו נגד יעדים [[ממשלת המנדט|בריטיים]]; עם ד"ר [[יצחק גרינבוים]], חבר הנהלת [[הסוכנות היהודית]], עם [[נתן ילין-מור|פרידמן ילין-מור]], מראשי [[לח"י]]; עם נציגי ארצות אמריקה הלטינית: פרופ' חוזה גרסיה גרנדוס מ[[גווטמלה]], אוסוואלדו ארניה מ[[ברזיל]] ואנריקה פברגט מ[[אורוגווי]] שגילו אהדה ב[[או"ם]] להקמת [[מדינת ישראל]].{{הערה|ראו: יהודה לפידות, '''היום שרה הקטנה – סיפורן של לוחמות האצ"ל''', תל אביב: הוצאת מכון ז'בוטינסקי ואגודת מוסיאון האצ"ל, תשס"ג 2003, עמ' 78 – 80.}} למעשה, נפגש עמהם בגין בכדי לבקש עזרה להצלת חייהם של חברי האצ"ל אשר נידונו למוות בעקבות פריצת [[כלא עכו]], וכן נערכו בדירת וקס פגישות בין מנחם בגין לבין עיתונאים ואנשי תקשורת.{{הערה|ראו: דוד ניב, '''מערכות האצ"ל''', חלק חמישי, עמ' 380.}}
=== במדינת ישראל: ציירת ופסלת ===
בשנות השבעים לחייה, פנתה לוקה אל לימודים ויצירה [[אמנות חזותית|אמנותית]] ב[[ציור]] וב[[פיסול]]. עבודות הפיסול שלה מתארות זיכרונות ילדות ונעורים [[יהדות מזרח אירופה|במזרח אירופה]] בטרם השואה. לדברי וקס, היא רצתה לשמר את דמותם של היהודים "את אורח חייהם, את עיסוקיהם, את תלמידי החכמים, יהודים מתפללים, נשים מדליקות נרות, בעלי מקצועות שונים ודמויות יהודיות". במסיבת יום הולדתה המאה, מוקפת בחברים וידידים, אמרה וקס: "אני יהודיה בת אלפיים!".{{הערה|ראו: [[תקוה וינשטוק]], אוריגינלים של בגין, '''מעריב תל אביב''', י"ד בניסן תשנ"ב (17 באפריל 1992), עמ' 34 – 35.}}