הקונגרס הציוני העולמי השלישי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "'''הקונגרס הציוני השלישי''' של הקונגרס הציוני העולמי, התקיים בבזל בימים 15 -..."
 
הרחבה
שורה 3:
בראש הקונגרס ישב מנהיג התנועה [[ציונות|הציונית]] [[בנימין זאב הרצל]]. השתתפו בו, בין השאר, [[נחמן סירקין]], [[חיים ויצמן]] ויהודה ליב מוצקין. נבחר "ועד פועל" שחבריו היו י' יאסינובסקי, [[זאב טיומקין]], פרופ' [[עמנואל מנדלשטאם]], ד"ר [[יחיאל צ'לנוב]], [[מנחם אוסישקין]], פרופ' צבי בלקובסקי, הרב שמואל יעקב רבינוביץ, ד"ר שלמה בנדרסקי, ד"ר צבי ברוק, אביגדור יעקובסון, ד"ר ישראל ילסקי וד"ר י' ברנשטיין-כהן.
 
דיוני הקנגרסהקונגרס עסקו במוסדות וארגונים של התנועה הציונית, אשר הוחל בהקמתם בשני הקונגרסים הראשונים, בהם:
*תקנון [[ההסתדרות הציונית]]
*[[אוצר התיישבות היהודים]] – הבנק של התנועה הציונית. הוחלט כי כספיו ישקעו אך ורק בארץ ישראל ובסוריה.
*הקמת אוניברסיטה עברית ב[[ארץ ישראל]].
הצירים דנו רבות על שאלות התרבות העברית החדשה ומקומה של הדת היהודית בחברה שתתכונן בארץ ישראל. אולם הרצל ביקש למקד את הדיונים של הקונגרס בהישגי התנועה הציונית בזירה המדינית בין הקונגרסים. עד לקונגרס השלישי נפגשה משלחת ציונית ובראשה בנימין זאב הרצל, עם [[וילהלם השני, קיסר גרמניה|קיסר גרמניה וילהלם השני]], עם השולטן[[סולטאן עות'מאני|הסולטאן הטורקיהעות'מאני]] ונערך ביקור בארץ ישראל. מאמצים אלו לא נשאו פרי מעשי, אבל היו בעלי משמעות רבה לתנועה הציונית.
 
ציוני רוסיה היו רוב הפעילים בקונגרס ומוסדותיו. הם הודיעו על היקף תרומתם לתנועה הציונית: "מ-300,000 מניות הבנק נאספו 200,000 אצלנו; אנו מונים 818 אגודות ב-617 ערים לעומת 373 אשתקד".{{הערה|ראו: אריה צנציפר (רפאלי), '''פעמי הגאולה''', תל אביב: הוצאת נ. טברסקי, 1951, עמ' 110.}}