יום-טוב לוינסקי – הבדלי גרסאות

בשנת [[1913]] החל לוינסקי ללמוד ב[[ישיבת לומז'ה]], אך לאחר שנה עבר ללמוד ב[[הגימנסיה העברית (כללי)בוילנה|גימנסיה העברית]], וכן למד [[הוראה]] בסמינר למורים של "[[תרבות (רשת חינוך)|תרבות]]" ב[[וילנה|ווילנה]]. בשנת [[1924]] נסע ל[[בלגיה]] ללמוד היסטוריה ומדעי המזרח באוניברסיטאות [[אוניברסיטת בריסל|בריסל]] ו[[אוניברסיטת לייז'|לייז']]. בתום לימודיו קיבל תואר [[דוקטור]]. בשנת [[1929]] ערך את כתב העת היידי "‫דיא יידישע צייטונג", שבועון לספרות ולשאלות חברתיות, וכן נמנה עם עורכי את כתב-העת העברי שיצא לאור בבלגיה - "מאזניים". בשנים [[1930]]–[[1931]] היה עורכו הראשי של "דער בעלגישער טאג", שיצא ב[[אנטוורפן]].

בשנת [[1935]] [[העלייה החמישית|עלה לארץ ישראל]]. ב-1942 נמנה עם מקימי [[ידע עם (כתב עת)|החברה העברית ל'ידע עם']], כשבמהרה הפך למוביל דרכה. החברה מנתה באותה עת מאות פעילים שעסקו בתעוד הפולקלור היהודי בתפוצות ישראל, וכן הפולקלור שהתהווה בארץ, כמו-גם העלתם על-נס של מנהגים יהודיים שונים. במסגרת פעילותה של החברה נהג לוינסקי להרצות בנושאי הפולקלור היהודי (מועדים, חגים ומנהגי מעגל החיים היהודי) בפני קהלים שונים בארץ, וכן ייצג את החברה בכנסים מדעיים בחוץ-לארץ. בנוסף לעריכת כתב העת "ידע עם" שגליונו הראשון ראה אור ב-1948, לקח לוינסקי חלק בעריכת מאספי '[[רשומות (כתב עת)|רשומות]]' - סדרה שנייה בין השנים [[1945]]–[[1953]] (יחד עם [[דב סדן]]; את הסדרה הראשונה ערכו [[אלתר דרויאנוב]], [[חיים נחמן ביאליק]] ו[[יהושע חנא רבניצקי]]). כמו כן ערך את כרכי '''[[ספר המועדים]]''' ובהמשך את '''האנציקלופדיה להווי ומסורת ביהדות'''. בנוסף נטל חלק בחיבור מילונים מהשפה העברית לשפות [[רוסית]], [[יידיש]], [[אנגלית]], [[צרפתית]], [[ספרדית]], [[גרמנית]] ו[[גאורגית]]. בנוסף לפעילותו הפולקלוריסטית לוינסקי עסק בפעילות חינוכית מגוונת שכללה הוראה בבתי ספר יהודיים בארץ ובעולם.