כלל אצבע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ רווחים
מ תיקון מלים בודדות, פסיקים
שורה 8:
עניין ניבוי על פי הרוחות מצוי גם בתלמוד בהקשר לבית המקדש ולמיקום כלים שונים כדי לרצות את הרוחות השונות.
 
מדידה על פי האגודל מופיע במשנה ובתלמוד במקומות רבים, ו'אצבע' היא מידה עתיקה כפי ששמידת ה[[סנטימטר]] הואמשמשת כיום. לדוגמא במסכת מגילה (יב.) בהקשר של כתיבת מגילה והמרחקים הנדרשים בין האותיות והשורות כתוב: "בין תיבה לתיבה: מלוא האות. בין אות לאות: כל שהוא. בין שורה לשורה מלוא גודל"
כלומר: בין מלה למלה צריך להיות רווח של אות. בין האותיות צריך להיות רווח כלשהו, ואילו בין שורה לשורה צריך רווח של אגודל.
 
מעניין לציין שהיה "כלל אגודל הפוך" בבית המקדש, כאשר בחרו את הכוהן לתורנות העבודה בהגרלה הנקראת פיס (מקור השם של [[מפעל הפיס]]) הגרלה שהתנהלה במשחק כמו[[זוג או פרט]] "הממונה אומר להם: הצביעו! ומה הן מוציאין? אחת או שתים. ואין מוציאין גודל במקדש [...מפני הרמאים]" (מסכת תמיד כח.) כלומר פחדו שהכוהנים ירמו בגלל שהאגודל קטן יותר ויבלבל את הספירה ולכן "המוציא גודל, אין מונין אותו" (רמב"ם, הלכות תמידים ג')
 
ישנו זיוף מעניין בעניין מקור האמרה, כאילו מדובר על חוק בריטי לפיו מותר היה להכות אישה במקל שגודלו אינו עולה על אגודל. ראו [[http://www.straightdope.com/columns/000512.html מקור האמרה Rule of Thumb]]