חביב כנען – הבדלי גרסאות

נוספו 24 בתים ,  לפני 8 שנים
מ
←‏קורות חייו: קישורים פנימיים
מ (←‏קורות חייו: קישורים פנימיים)
בשנת 1935 עלה כנען לארץ ישראל כשבכוונתו ללמוד בפקולטה ל[[מדעי הרוח]], אולם את שנתו הראשונה בארץ החליט להקדיש להכרתה היסודית.
 
באפריל [[1936]] פרצו [[מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט]], שהיו בגדר מאבק של [[ערבים|ערביי]] ארץ ישראל נגד היישוב ומרד בשלטון [[בריטניה|הבריטי]] וכונו על ידי מחולליהן "המרד הערבי הגדול". באוגוסט אותה שנה נענה כנען לקריאת מוסדות היישוב והתגייס לשורות [[משטרת המנדט]]. עם סיום קורס השוטרים בבית הספר לשוטרים ב[[ירושלים]], שירת שמונה וחצי שנים במשטרת נפת ירושלים ונפת הכפרים שבסביבות ירושלים. בין השאר שירת בתחנתב[[תחנת משטרה|תחנת המשטרה]] של [[המושבה הגרמנית בירושלים]], שבה התגוררו באותה עת תושביה המקוריים, ה[[טמפלרים (תנועה)|טמפלרים]] ה[[גרמניה|גרמניים]], והיה ממונה על 200 [[משטרת היישובים העבריים|נוטרים]].
 
בשנות [[מלחמת העולם השנייה]] פיקד כנען על תחנת משטרה במזרח ירושלים. החדשים מאי עד נובמבר [[1942]], היו חודשי חרדה ליישוב היהודי, כאשר [[קורפוס אפריקה]] של [[ארווין רומל]] הגיע לשערי [[מצרים]] והייתה סכנה שיעבור את [[תעלת סואץ]] ויכבוש את ארץ ישראל. בתקופה זו, אשר כנען יכנה לימים "[[מאתיים ימי חרדה]]", נוסף לפיקודו גם מוצב משטרתי בהרי ירושלים, ששימש כתצפית לגילוי [[צנחן|צנחנים]] גרמניים, שהיה אז חשש כי יוצנחו בארץ ישראל. כמו כן שירת בתחנת המשטרה המרכזית בירושלים ופיקד על תחנת המשטרה ב[[הרובע היהודי|רובע היהודי]] ב[[העיר העתיקה]]. לימים הדריך ב[[מלחמת ששת הימים]], כעיתונאי, יחידת צנחנים של [[צה"ל]], בסריקה ראשונה ברובע היהודי המשוחרר.