יהונתן אייבשיץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 58:
למרות האמור לעיל קיימת מסורת בשם [[החתם סופר]] המתארת את חזרתו בתשובה של וולף אייבשיץ בנו של רבי יהונתן, בסוף ימיו, בעקבות חלום בו אביו נגלה אליו.{{הערה|1=[http://www.temanim.org/shtaygen/nr/70/5-7.pdf עלון השבת 'נר לשבת' לפרשת כי תבוא] [[ה'תש"ע]](אתר ארגון תימנים, בקישור מאתר שטייגן)}} יש חוקרים הקושרים מסורת זו עם עמדתו של הגאון מוילנה ואולי אף של רבי יעקב עמדין עצמו, לגבי סוגיות קבליות שבהם מעורבים דעות הנוהים אחרי שבתי צבי, ואשר מקורן קדום לשבתי צבי, ובראשם סוגיית כתיבת האות צדי בי' הפוכה על פי [[כתב האר"י]]. עמדה זו יכולה להסביר את הימנעותו של הגאון מהתערבות במחלוקת על הרב אייבשיץ, ואת המסורות על כשרות ספריו.{{הערה|1=[http://pluto.huji.ac.il/~liebes/zohar/tsidqat.doc צדקת הצדיק: יחס הגאון מוילנא ותלמידיו לגבי שבאות] (מסמך וורד) פרופ' [[יהודה ליבס]] (אתר [[האוניברסיטה העברית]])}} יחס זה, של אהדה לחלק מהרעיונות השבתאיים, אך תוך דחיית שבתי צבי עצמו, יכולה להסביר את התנהגותו של רבי יהונתן אייבשיץ עצמו, בהשקעת מפעל חיים של החמרה ודקדוק במצוות, הנוגדות לכאורה את השבתאות. וכפי שאלתו של החוקר ד"ר משה אריה פרלמוטר בספרו:
::לא נפתרה הבעיה הפסיכולוגית - איך שבתאי באמונתו עוסק כל ימיו בהלכה ובהרבצתה?
::איך מתיישבת סתירה זו, שאדם המאמין באמונה אנטינומינסטית ברורה וקיצונית ומפיץ אותה ברבים, עסקו הוא בהלכה דווקא?{{הערה|1=[http://hufind.huji.ac.il/Record/HUJ000180761 ''הספר ו"אבוא היום אל העין" : שייכותו לר' יהונתן איבשיץ וערכו להבנת המחלוקת בין הרב יהונתן איבשיץ והרב יעקב עמדין'', משה אריה פרלמוטר], דפוס [[הארץ]] [[ה'תש"ז]] (1947)}}{{הערה|1=על עמדת הדתיים והרבנים בימינו ניתן לעמוד ממאמרו של הרב חיים ראובן רבינוביץ [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/rabinov-4.htm על רבי יהונתן אייבשיץ] הודפס ב[[סיני (כתב עת)]] [[ה'תשכ"ה]] (1965). באתר [[דעת]]}}
מחשובי הכותבים על כך שרבי יהונתן לא היה שבתאי, הוא הרב [[אלעזר פלקלס]] שכתב: הנה עדות זו עדות שקר, והוציא לעז על גדול עולם נוחו עדן... וחשד אותם בדבר אשר לא היה ולא נברא אלא למשל ולשנינה. ולא היה בהם שום שמץ מינות מהכלב שבתי צבי שבור ומהכלבים אשר סבבוהו... ומרוב שנאה וקנאה... דיבר דברים במלים אלו, שרצה למאחז פני כסא תחת אביו הגאון זצ"ל, ולא עלתה בידו, כי קיימו וקבלו היהודים את גאון עולם.{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1650 עמדין יעקב] ב[[אנציקלופדיה אוצר ישראל]] (מתוך [[אתר דעת]]). המאמר מצטט את הירחון לחכמת היהודים בגרמנית מ-1882.}} ==מספריו==
| |||