פרס דקל הזהב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
מ ←‏היסטוריה: בדולח
שורה 14:
מראשיתו של פסטיבל הסרטים הבינלאומי בקאן בשנת [[1939 בקולנוע|1939]] ועד לשנת [[1954 בקולנוע|1954]] היה חבר השופטים של הפסטיבל מעניק לסרט הטוב ביותר את "הפרס הגדול של פסטיבל הסרטים הבינלאומי" (Grand Prix du Festival International du Film). פסלון הפרס התחלף מדי שנה. בסוף [[1954]] חבר הנאמנים של הפסטיבל הזמין כמה [[צורף|צורפים]] להגיש הצעות לדגמים של פרס בצורת [[דקל]], כמחווה לסמל העיר [[קאן]]. בדגם הנבחר המקורי שיצר הצורף לוסיאן לאזון (Lucienne Lazon) ענף משופע של דקל בצורת לב ניצב על גבי כן מעוצב מ[[טרקוטה]] של האמן סבסטיאן. דקל הזהב הראשון הוענק ל[[דלברט מאן]] בשנת [[1955 בקולנוע|1955]] על סרטו מארטי ושימש כפרס החשוב ביותר בפסטיבל עד לשנת [[1964 בקולנוע|1964]].
 
בין [[1964]] ל-[[1974 בקולנוע|1974]] הופסקה הענקת פרס דקל הזהב בשל בעיות הקשורות ל[[זכויות יוצרים]] בעיצוב הפרס. בשנים אלה שבו להעניק לסרטים הזוכים את "הפרס הגדול". בשנת [[1975 בקולנוע|1975]] הושק מחדש פרס דקל הזהב והוא מוענק ברציפות מאז ועד היום. הפרס מוענק, למעשה, ל[[במאי קולנוע|במאי]] הסרט הטוב ביותר מבין המתחרים. הפרס הוענק בתיבה עשויה [[עור (חומר גלם)|עור]] [[כבש]] צבוע [[אדום]] וזמש לבן. מאז ההשקה המחודשת שונה עיצובו של הפרס כמה פעמים. בראשית [[שנות השמונים]] הכן הנושא את ענף הדקל הוחלף במעמד [[פירמידה (גאומטריה)|פירמידלי]]. בשנת [[1992 בקולנוע|1992]] עיצב תיירי דה בורקווני (Thierry de Bourqueney) את הענף והכן מ[[בדולח|קריסטל]]. בשנת [[1997 בקולנוע|1997]] עוצב הפרס מחדש על ידי קרולין שופל (Caroline Scheufele). נכון להיום ([[2008]]) הענף עשוי [[זהב]] 24 [[קרט (יחידת טוהר)|קרט]], והוא מונח על גב תבנית שעווה ומחובר ליציקת קריסטל. הפרס מוגש בתיבה מעור כבש כחול.
 
במאים שזכו בפרס (בשמותיו השונים) יותר מפעם אחת הם [[פרנסיס פורד קופולה]], [[אמיר קוסטוריצה]], [[בילה אוגוסט]], [[שוהיי איממורה]], [[אלף סיוברג]] ו[[האחים דארדן]].