פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
אין תקציר עריכה
'''תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים''' (ב[[אנגלית]]: Nonsteroidal anti-inflammatory drugs ובראשי תיבות- '''NSAIDS'''), הינןהן [[משכך כאבים|תרופות הפועלות להפגת כאביםכאבי]]ם (אנלגזיה), הורדת חום, ובמינונים גבוהים יותר- הפחתת [[דלקת|דלקות]] (בעלות פעילות אנטי אינפלמטורית).
המונח- "שאינן סטרואידים" מפריד למעשה בין תרופות אלו לבין תרופות ממשפחת ה[[סטרואידים]], אשר גם הן בעלות, בין היתר, תכונות אנטי דלקתיות.
מבין התרופות השייכות למשפחת ה-NSAIDS, הידועות ביותר הינןהן [[אספירין]], [[איבופרופן]] ו- [[נפרוקסן]] (בארץ בשמות מסחריים כגון וולטרן, אדוויל, נורופן ועוד). תרופות אלו ניתנות לרכישה ללא צורך במרשםב[[מרשם רופא]] במרבית המדינות.
 
== שימוש רפואי ==
* מצבים בהם ה[[דוקטוס ארטריוזוס]] לא נסגר ב- 24 השעות הראשונות אצל תינוקות לאחר הלידה.
 
[[אספירין]], התרופה היחידה ממשפחת ה- NSAIDS שהיא מעכב בלתי הפיך של האנזים COX-1, היא בעלת התוויה נוספת- מונעת איגור (אגרציה) של [[טסיות]] הדם. אספירין למעשה מונעת למעשה את היכולת של טסיות להיקשר זו לזו, על ידי כך שהיא מונעת את פעולתו של תרומבוקסן A2, (אשר אחראי הן לאקטיבציה של טסיות חדשות והן על איגור- או היצמדות טסיות- זו לזו) ובדרך זו ניתן לטפל באמצעות אספירין במצבים של [[פקקת]] עורקים ומניעה של אירועים בלב ובכלי הדם.
 
== תופעות לוואי ==
קיימות שתי תופעות לוואי עיקריות המקושרות לשימוש בתרופות ממשפחת ה- NSAIDS:
תופעות לוואי הקשורות ב[[מערכת העיכול]], ותופעות לוואי הקשורות ל[[כליה]] ולתפקוד הכלייתיולתפקודה.
 
תופעות לוואי אלו הן תלויות מינון, ולעתים הן חמורות מספיק על מנת להעלות באופן מהותי את הסיכון לפרפורציה (היווצרות חור) של כיב במערכת העיכול, דימום במערכת העיכול ואף מוות. כ- 10% עד 20% מהמטופלים אשר נוטלים NSAIDS מדווחים על חוסר נוחות בטנית או [[דיספפסיה]], ומספר האשפוזים כתוצאה מתופעות לוואי הקשורות במערכת העיכול, בגין שימוש ב- NSAIDS הינוהוא גבוה יחסית.
תרופות אלו יכולות כמובן לעבור אינטראקציה עם תרופות אחרות. כך למשל, שימוש ב- NSAIDS יחד עם תרופות ממשפחת הקינולונים (אחת מ[[קבוצות אנטיביוטיקה]]) יכול להביא לעליה בתופעות לוואי הקשורות למערכת העצבים המרכזית לרבות פרכוסים. כמו כן, יש להיזהר במידה ונוטלים שתי תרופות מאותה משפחה של ה- NSAIDS יחדיו.
 
 
=== מערכת העיכול ===
תופעות הלוואי העיקריות המקושרות עם שימוש ב- NSAIDS הינןהן תופעות הלוואי הקשורות למערכת העיכול. NSAIDS מביא הן לגירוי המוקוזה של המעי הדק על ידי מולקולות חומציות, והן על ידי הפעלת עיכוב על האנזימים COX-1 ו- COX-2 שמביאים להפחתת רמות הפרוסטגלנדינים. הפחתת סינתיזה של פרוסטגלנדינים מביאה לעליה בהפרשת חומצות בקיבה ולירידה בהפרשה של ביקרבונט, ומכאן להפרשה מופחתת של מוקוס שמגן על רירית הקיבה.
תופעות לוואי נפוצות בשימוש ב- NSAIDS הינןהן הבאות:
 
* בחילה והקאות
* שלשול
 
הסיכון לכיב במערכת העיכול עולה ככל שעולה משך זמן הטיפול ב- NSAIDS, וככל שהמינון הניתן הינו גבוה יותר. על כן מומלץ לנסות ככל האפשר לטפל במינון נמוך ככל הניתן ולמשך תקופת הזמן הקצרה ביותר המומלצת, על מנת להימנע מתופעות לוואי כאמור לעיל.
קיים גם שוני בין התרופות השונות מבחינת היכולת לגרום לתופעות לוואי של מערכת העיכול- נמצא כי תרופות כגון אינדומתצין, קטופרופן ופירוקסיקאם מקושרות לתלונות גסטרואינטסטינאליות, בעוד שדיקלופנק מקושר פחות עם תופעות לוואי אלו.
 
 
=== כליות ===
NSAIDS מקושרים בעליה בשכיחות לתופעות לוואי כלייתיות. המנגנון המביא לכך הינוהוא מנגנון הקשור לזרימת הדם לכליה- פרוסטגלנדינים באופן רגיל מביאים להרחבה של הארטריולות ה- afferent בכליה. מנגנון זה עוזר לשמור על שיעור סינון כלייתי (GFR) תקין, ומצב זה חשוב במיוחד אצל חולים הסובלים מאי ספיקת כליות, ואשר מנסים לשמור על זרימת דם תקינה לכליה על ידי הפעלת מערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון, והעלאה של רמות אנגיוטנסין 2 אשר מכווץ את הארטריולה הזו. שימוש ב- NSAIDS מביא לירידה ברמות פרוסטגלנדינים ומכאן להיצרות של הארטריולה ה- afferent בכליה ולירידה ביכולת הסינון הכלייתית.
תופעות לוואי נפוצות בשימוש ב- NSAIDS מבחינה כלייתית הינןהן:
 
* אגירת נוזלים ומלחים בגוף
 
=== רגישות לאור (פוטוסנסטיביות) ===
רגישות לאור הינההיא תופעת לוואי המתרחשת בנטילת חלק מן התרופות במשפחה זו.
 
=== במהלך ההריון ===
== מנגנון הפעולה ==
מרבית התרופות ממשפחת ה- NSAIDS פועלות כמעכבות לא ספציפיות של האנזים ציקלואוקסיגנאז (COX) (כלומר מעכבות הן את הפעילות של COX-1 והן את הפעילות של COX-2). אנזים זה מזרז ייצור של פרוסטגלנדינים ותרומבוקסאן מחומצה ארכידונית. פרוסטגלנדינים פועלים (בין היתר) כמולקולות מתווכות בתהליך של [[דלקת]].
האנזים COX-1 מבוטא באופן קונסטיטוטיבי ברגולציה של תהליכים פיזיולוגיים רבים. אחד מאלו הינוהוא שמירת מעטה הקיבה- באופן בו פרוסטגלנדינים שומרים על המוקוזה של הקיבה מהחומציות המופרשת על ידה.
האנזים COX-2 התגלה בשנת 1991 על ידי דניאל סימונס – זהו אנזים פקולטטיבי, המבוטא במצבי דלקת, וחסימתו היא זו אשר מייצרת את האפקט הרצוי של התרופה.
כאשר משתמשים בתרופות ממשפחת ה- NSAIDS אשר חוסמות הן את COX-1 והן את COX-2 (כגון אספירין, איבופרופן, נפרוקסן) יש ירידה ברמות הפרוסטגלנדינים בקיבה וזה עלול להביא ליצירת כיב בקיבה (או בתריסריון) ולדימום כתוצאה מכך.
== סוגי תרופות שונים ממשפחת ה- NSAIDS ==
 
<div class="mw-content-ltr">
=== Salicylates ===
 
· Aspirin (acetylsalicylic acid)
· Diflunisal
· Salsalate
Propionic acid derivatives
· Ibuprofen (nurofen, advil, adex)
· Dexibuprofen
· Naproxen
· Fenoprofen
· Ketoprofen
· Dexketoprofen
· Flurbiprofen
· Oxaprozin
· Loxoprofen
 
=== Acetic acid derivatives ===
 
· Indomethacin
· Sulindac
· Etodolac
· Ketorolac
· Diclofenac (Safety alert by FDA)- (voltaren)
· Nabumetone (drug itself is non-acidic but the active, principal metabolite has a carboxylic acid group)
 
=== Enolic acid (Oxicam) derivatives ===
 
· Piroxicam
· Meloxicam
· Tenoxicam
· Droxicam
· Lornoxicam
· Isoxicam
 
=== Fenamic acid derivatives (Fenamates ) ===
 
· Mefenamic acid
· Meclofenamic acid
· Flufenamic acid
· Tolfenamic acid
 
=== Selective COX-2 inhibitors (Coxibs) ===
 
· Celecoxib (FDA alert])
· Rofecoxib (withdrawn from market)- ('''vioxx''')
· Valdecoxib (withdrawn from market)
· Parecoxib FDA withdrawn, licenced in the EU
· Lumiracoxib TGA cancelled registration
· Etoricoxib FDA withdrawn, licenced in the EU- ('''arcoxia''')
· Firocoxib used in dogs and horses
 
=== Sulphonanilides ===
 
· Nimesulide (systemic preparations are banned by several countries for the potential risk of hepatotoxicity)
 
=== Others ===
· Licofelone acts by inhibiting LOX (lipooxygenase) & COX and hence known as 5-LOX/COX inhibitor
· Lysine clonixinate</div>
 
== פרמקוקינטיקה ==
למרבית התרופות במשפחת ה- NSAIDS יש תכונות דומות, ויש שוני מועט בין התרופות עצמן. מרבית התרופות נספגות היטב בקיבה ובמעי הדק. הן קשורות ברובן לאלבומין. מרבית התרופות עוברות מטבוליזם בכבד על ידי תהליך של אוקסידציה ומופרשות בשתן.
 
{{אזהרה רפואית}}