תלות הדדית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לנה ויסוקי (שיחה | תרומות) |
|||
שורה 35:
מודל של מיירסון (ו[http://www.meyersonfoundation.org/drleemeyerson.html Lee Meyerson] ) וקייר ([http://www.meyersonfoundation.org/drnancykerr.html Nancy Kerr]) הוא תרשים שמורכב מארבעה מושגים דומים שמגדילים את הקונפליקט של עצמאות/תלות, למודל מרובע שכולל את האפשרויות תלות, עצמאות, תלות הדדית ומושג המהימנות (בתרגום אחר, "ניתן לסמוך") מוצג בציור 1.
לכל אחת מהאפשרויות יש את היתרונות והחסרונות שלה, וכל אחת עשויה להיות טובה או נחשקת על-ידי כל אדם, בהשגה של מערכות יחסים מספקות לשני הצדדים עם אנשים אחרים.
'''בפינת המהימנות''' נמצאים אנשים שמתפקדים טוב בפינת המהימנות בדרך כלל מוערכים מאוד על ידי עצמם ואחרים. אלו הם אנשים אחראים שניתן לסמוך עליהם. הם מבחינים ומגיבים לצרכים של אחרים מבלי לשאול מה הם יקבלו בחזרה. התרבות שלנו נותנת ערך רב לאנשים שהם מהימנים, ויש מקום בריבוע הזה לאנשים עם מוגבלות, למרות שקיים קושי מסוים לבקש מאנשים עם נכויות לתמוך באלו שאינם לוקים.
בצד השלילי של פינת המהימנות נמצאים בן אדם שתמיד מנסים להיות מהימנים אבל עמדה זו לא רצוי שתהיה קבועה. תמיד להיות מהימן עשוי להביא להתכחשות של אדם לצרכיו שלו לעצמאות. הצורך להיות נצרך עשוי להביא גם לניסיונות מצד אחרים בעמדות תלות להעצים את החשיבות העצמית של בן אדם.
לעומת זאת, מודל התפיסה הדו-קוטבית, (ציור 2) בו קוטב אחד מייצג את כל מה שרע בתלות והאחר את כל מה שטוב בעצמאות, מגביל את האדם ומייצג את הפוטנציאל של בני אדם במערכות יחסים עם אחרים באופן פגום. בן אדם המאמין, שהאפשרויות היחידות הן עצמאות(כוח) ותלות(חולשה), עשוי למנוע מעצמו חוויות אנושיות ייחודיות וחשובות.
| |||