הבדלים בין גרסאות בדף "ברתולד פייבל"

נוספו 45 בתים ,  לפני 6 שנים
מ
מ (בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q827882)
ברתולד ("טולדי") פייבל נולד בשנת [[1875]] בעיירה [[פוגוז'ליצה]] (פורליץ; ב[[צ'כית]]: Pohořelice) שב[[מוראביה]], אז ב{{ה|אימפריה האוסטרו-הונגרית}}, במשפחה יהודית [[התבוללות|מתבוללת]]. בשנת [[1893]] החל ללמוד [[משפטים]] ב[[אוניברסיטת וינה]], שם התקרב ל[[תאודור הרצל]], והיה מעוזריו הקרובים. ב-[[1894]] ייסד בברנו אגודת סטודנטים ציוניים בשם "וריטאס" ([[לטינית]]: אמת). בעקבותיו הוקם בעירו ובערים אחרות במוראביה סניף של [[ההסתדרות הציונית]].{{הערה|ראו גם הקונטרס ''Modernes Judenthum:‎ Tendenzrede, gehalten anlässlich des Gründungs-Commerses der jüdisch-akademischen Vereine ’Veritas’ und ’Zephirah’ in Brünn'' [19.December 1896] /‎ von Berthold Feiwel, Brünn: B. Epstein, 1897 {{גרמנית}}.}} ב-[[1896]] שירת ב[[צבא האימפריה האוסטרו-הונגרית|צבא האוסטרי-הונגרי]], וגם שם ניהל תעמולה ציונית. בשנת [[1897]] סייע בארגון [[הקונגרס הציוני הראשון]], שבו אף נכח כציר מברנו. עם תום הקונגרס שב לעירו, ושם ייסד עם [[רוברט שטריקר]] ו[[מקס היקל]] את ה-''Jüdische Volksstimme'' ("יידישע פאָלקסשטימע") – מן העיתונים הראשונים שדיברו בשם [[ציונות מדינית|הציונות המדינית]] – והיה עורכו הראשי.
 
בין השנים [[1900]]–[[1901]] עבר ל{{ו|וינה}} ושם הוביל את ה[[ביטאון]] המרכזי של התנועה הציונית, "[[די ולט (שבועון ציוני)|די ולט]]", ואולם בקונגרסב[[הקונגרס הציוני החמישי|קונגרס הציוני החמישי]] ([[1901]]) היה ממייסדי וממנהיגי [[הפרקציה הדמוקרטית]] – סיעת ה[[אופוזיציה]] הצעירה אשר הציגה אלטרנטיבה להרצל. כחלק מפעילות הפרקציה הדמוקרטית ייסד פייבל ב[[ברלין]] בשיתוף עם [[אפרים משה ליליין]] ו[[מרטין בובר]] את [[הוצאת ספרים|הוצאה הספרים]] ''[[Jüdischer Verlag]]'' ("יודישער פערלאג"), שאותהּ ניהל בין השנים [[1902]]–[[1907]]. משנת 1902 הוציאו בהוצאתם את ה-''Jüdischer Almanach'' (ה"[[אלמנך]] היהודי"): פייבל היה עורך החלק הספרותי, וליליין עורך החלק האמנותי.
בנוסף לפועלו כעורך וכמוציא לאור, [[תרגום|תרגם]] מיצירתו של [[מוריס רוזנפלד]] מ[[ספרות יידיש|יידיש]] ל[[גרמנית]]: בשנת [[1902]] הופיע תרגומו ל"שירים מהגטו" של רוזנפלד, וזכה לביקורות טובות. בשנת 1937 הופיע תרגומו ל"חיים גראָבִיצֶר" מאת [[פישל שניאורסון]].