בנקאות בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 45:
ה[[ריכוזיות]] בתחום הבנקאות בישראל מתבטאת בכך ששני הבנקים הגדולים - [[בנק הפועלים]] ו[[בנק לאומי]] - שולטים יחד ברוב הפעילות הבנקאית. מסיבה זו הם מכונים על ידי מבקריהם [[דואופול]]. נתח השוק הנותר מתחלק רובו ככולו בידי שלושה בנקים נוספים. מניות חמשת הבנקים הגדולים נסחרים ב[[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|בורסה לניירות ערך בתל אביב]].
הגדול מבין השניים הוא [[בנק הפועלים]] שנוסד בשנת 1921 על-ידי המוסדות המרכזיים של היישוב באותה עת – ההסתדרות הציונית וההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בא"י . בשנות קיומו, פיתח הבנק רשת סניפים ופעילות בנקאית מסחרית בכל תחומי הבנקאות, והוא מספק כיום מגוון רחב של שירותים בנקאיים ופיננסיים בארץ ובחו"ל"

השני הוא [[בנק לאומי]], שנוסד על פי חזונו של [[בנימין זאב הרצל]] וביזמתו האישית ונועד לשמש זרוע כלכלית ל[[התנועה הציונית|תנועה הציונית]] הצעירה. הוא נקרא בראשיתו [[בנק אנגלו פלשתינה]]. לאחר קום המדינה הוסב שמו ל "בנק לאומי" והוא שימש את המדינה בראשית דרכה כמעין בנק מרכזי. נסיונות מתמשכים של המדינה להפריט את הבנק על ידי מכירתו כולו או לפחות את גרעין השליטה - לא צלחו. כישלון תכניות ההפרטה ה"סטנדרטיות" הביאות את המדינה לתכנן את הפרטת הבנק בדרך של חלוקת מניותיו לכלל הציבור הרחב.
 
השני בגודלו מבין הבנקים הינו בנק הפועלים, שנשלט בעבר על ידי [[ההסתדרות הכללית]] וכיום בידי [[שרי אריסון]].
 
השלישי בגודלו מבין הבנקים בישראל הוא [[בנק דיסקונט]]. בנק זה נוסד בשנת 1935 בשם "בנק א"י לדיסקונט" על ידי משפחות [[משפחת קרסו|קרסו]], אלבו ו[[משפחת רקנאטי|רקנאטי]]. הבנק שרד את שנות המשבר הקשות של [[מלחמת העולם השנייה]] ולאחר קום המדינה הפך לבנק גדול ומוביל. בשנים האחרונות חווה הבנק קשיים עקב החלטות עסקיות שגויות ויחסי עבודה רעועים בין ההנהלה ו[[ועד עובדים|ועד העובדים]], אך התאושש מהם. הבנק שולט גם שליטה מלאה ב[[בנק מרכנתיל דיסקונט]] והוא נשלט על ידי [[משפחת ברונפמן]] ה[[קנדה|קנדית]]-ישראלית.