|
|הערות=
}}
'''רודולף אגריקולה''' ('''Rodolphus Agricola''' במקור רודולף'''רולוף האוסמן,הוסמן''' ('''Roelof Huusman'''){{כ}} (17 בפברואר [[1444]] Baflo{{כ}}בפלו - 19 באפריל [[1560]] [[היידלברג]]), נודע כאבי ה[[הומניזם]] בצפון [[ארצות השפלה]] וכממשיך דרכו של [[ארסמוס מרוטרדם]]. הוא היה [[מחנך]], [[מוסיקאי]], [[משורר]] ואמן בבניית [[עוגב]]י [[כנסייה]]. הוא התפרסם בעיקר בזכות חיבורו '''De invention dialectica''' העוסק בחשיבה מחודשת של המסורת הקלאסית הדנה באמנות השכנוע תוך שימוש ב[[דיאלקטיקה]] יצירתית ובטכניקות המבוססות על [[אסוציאציה|אסוציאציות]] מילוליות. כמו כן זכה למוניטין בכך שהקדיש חלק ניכר מחייו להנחלת ה[[לימודים קלאסיים|לימודים הקלאסיים]] ב[[גרמניה]] הוא התפרסם גם בשל שליטתו בשפה ה[[לטינית]] וה[[יוונית]] ובשל כישוריו הדיאלקטיים וידיעותיו ב[[פילוסופיה]].
== חייו ==
רודולף אגריקולה נולד בכפר בפלו (Baflo), כיום ב[[פרובינציהמחוזות הולנד|מחוז]] ה[[הולנדחרונינגן (מחוז)|חרונינגן]]ית של מחוז ב[[חרונינגןהולנד]], שם למד בבית הספר סנט מארטן. בשנת [[1458]] קיבל תואר ראשון מאוניברסיטתמ[[אוניברסיטת ארפורט]] ובשנת [[1465]] קיבל תואר שני באמנויות מאוניברסיטתמ[[אוניברסיטת לובןלוון]], שם זכה למוניטין בשל רהיטותו בשפה הלטינית, בשפה היוונית ובשל כישוריו ה[[רטוריקה|רטוריים]]. לקראת סוף חייו למד [[עברית]], כדי להימנע מקריאת תרגומים משובשים, שאינם משקפים נאמנה את שפת המקור וכדי להגשים את שאיפתו לתרגם את ספר [[תהילים]].
בשנת [[1460]] נסע ל[[איטליה]] ויצר קשרים אמיצים עם אנשי רוח ו[[מדינאי|מדינאים]]ם הומניסטים. בין השנים [[1468]] - [[1475]], למד [[משפט אזרחי]] באוניברסיטה של ב[[אוניברסיטת פאביה]], שהייתה מקור משיכה לסטודנטים רבים מצפון [[ארצות השפלה]]. תוך כדי לימודיו, נתן הרצאות בשפה הלטינית על המשורר ההומניסט האיטלקי [[פרנצ'סקו פטרארקה]], שהיה ממבשרי [[הרנסאנס האיטלקי]] ואבי ההומניזם ושכתביו היוו בסיס ליצירת השפה האיטלקית הספרותית. בשלב מסוים זנח את לימודי המשפטים, והקדיש את מרב זמנו להרחבת ידיעותיו בספרות הלטינית ובשיפור שליטתו בשפה. בשנת [[1475]] עבר להתגורר ב[[פרארה]] והיה לבן טיפוחיו של הנסיך d'esteמ[[בית of Ferraraאסטה]].
עם שובו לגרמניה, שהה תקופה מסויימתמסוימת בדילינגן ומשם התכתב עם חבריו ההומניסטיים שהיו פזורים בכל רחבי אירופה, במטרה לקדם את הלימודים הקלאסיים וההומניסטיים. עם זאת, סרבסירב במשך כל חייו להתחבר באופן רשמי לאוניברסיטה כלשהי ולמוסדות דתיים. עצמאותו האינטלקטואלית, הפכה במשך השנים לסימן ההיכר שלו בקרב המלומדים ההומניסטיים.
בין השנים [[1480]] – [[1484]], שימש כמזכיר העיר חרונינגן. בשנת [[1481]] שהה במשך חצי שנה בחצרו של [[מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]]. חבריו שחששו פן יאבד את עצמאותו, ניסו להניאו מלקבל את חסותו. באותה עת דחה הצעה להיות מנהל בית הספר ללימודים לטיניים ב[[אנטוורפן]].
בשנת 1484 נענה להצעתו של יוהאן פון דלברג (Johann von Dalberg), הבישוף של [[וורמס]] ועבר להתגורר בהיידלברג. השניים נפגשו שנים קודם בפביה (Pavia)ב[[פאביה]] והפכו להיות חברים קרובים. בשנת 1485 נשלח דלברג לשמש כשגריר ברומא. אגריקולה התלווה אליו ובמהלך המסע חלה באופן אנוש. זמן קצר לאחר חזרתו להיידלברג, הלך לעולמו.
==עבודות==
<div style="direction: ltr;">
* De inventione dialectica (1479) A modern edition (and translation into German) by Lothar Mundt, Rudolf Agricola. De inventione dialectica libri tres (Tübingen: Niemeyer, 1992)
* Letters: The letters of Agricola, of which fifty-one survive, offer an interesting insight in the humanist circle to which he belonged. They have been published and translated with extensive notes in: Agricola, Letters; edited by Adrie van der Laan and Fokke Akkerman (2002)
*A Life of Petrarch
</div>
==קישורים חיצוניים==
*{{ויקישיתוף בשורה}}
*סקירה באנגלית על רודולף אגריקולה מתוך האנציקלופדיה הקתולית [http://www.newadvent.org/cathen/01231b.htm באתר newadvent.org]
*רודולף אגריקולה, [http://www.britannica.com/EBchecked/topic/9542/Rodolphus-Agricola באתר אנציקלופדיה בריטניקה]
[[קטגוריה:הומניסטים]]
| 