|
עקב ההשפעות ההרסניות של מערכת המשלים והצורה שבו הפעלתו מוגברת במהירות דרך קסקדה של אנזימים, יש מספר מנגנונים שפועלים על מנת למנוע אקטיבציה לא מבוקרת של המשלים.
כפי שכבר הוזכר, האקטיבציה של הזימוגנים השונים מתרחשת על פני פתוגנים והפרגמנטים המאוקטבים בדרך כלל נקשרים גם על פני הפתוגן או שהם עוברים אינאקטיבציה בעזרת הידרוליזה. עם זאת, כל מרכיבי מערכת המשלים מופעלים בצורה ספונטנית ברמה נמוכה בפלסמה, ומרכיבים מאוקטבים קושרים לפעמים חלבונים על פני תאי הגוף. ההשפעות ההרסניות שיכולות להיות לכך נמנעות על ידי סדרה של של חלבוני בקרה של המשלים, שמבקרים את הקסקדה בנקודות שונות.
== לסיכום ==
מערכת המשלים היא אחת מהמנגנונים שדרכם זיהוי של פתוגנים מביא להגנה אפקטיבית נגד אינפקציה בשלביה הראשונים. מדובר במערכת של חלבוני פלסמה, שיכולים להיות מופעלים בצורה ישירה על ידי פתוגנים או בצורה עקיפה על ידי נוגדן שקושר פתוגן, מה שמביא לקסקדה של ראקציות שמתרחשות על פני פתוגנים ומביאה ליצירה של מרכיבים אקטיביים עם פעיליות אפקטוריות שונות. ישנם 3 מסלולים למערכת המשלים: המסלול הקלאסי, שמופעל על ידי פתוגנים או על ידי נוגדן שקשור לפני הפתוגן, מסלול ה-MB-lectin, והמסלול האלטרנטיבי, שמהווה גם לולאה מגבירה של שני המסלולים האחרים.
האירועים המוקדמים בכל מסלול מורכבים מסדרה של ראקציות חיתוך, כאשר התוצרים הגדולים יותר נקשרים קוולנטית לפני האנטיגן ותורמים לאקטיבציה של המרכיב הבא במערכת. המסלולים מתאחדים עם יצירת ה- C3 Convertase שחותך 3C ליצירת המרכיב האקטיבי – C3b. הקישור של מולקולות C3b רבות לפתוגן הוא האירוע המרכזי של הפעלת מערכת המשלים. מרכיבי המשלים הקשורים ובעיקר C3b מזוהים על ידי רצפטורים פגוציטיים, שמעכלים את הפתוגנים המסומנים. התוצרים הקטנים של החיתוכים מגייסים פגוציטים לאתר הדלקתי ומאקטבים אותם. ביחד, פעילויות אלו מביאות לעיכול והרס של הפתוגנים בעזרת פגוציטים. מולקולות ה- C3b מביאה גם לתחילת האירועים המאוחרים של מערכת המשלים שבסופם יש יצירה של C5b, שמתחילה את ההרכבה של ה-membrane-attack complex, שגורם לליזיס של פתוגנים מסוימים. הפעילות של מרכיבי מערכת המשלים מבוקרת ע"י סדרה של חלבוני בקרה שמונעים הרס רקמות הגוף.
[[קטגוריה:מערכת החיסון]]
|
