אוטנה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
David.r.1929 (שיחה | תרומות) הוספת קישור |
|||
שורה 28:
היהודים עסקו בעיקר ב[[מסחר]] וב[[עבודה (כלכלה)#כלכלה|מלאכה]]. עיקר המסחר היה ב[[פשתן]], [[עור]]ות, [[פרי|פירות]] ועוד, שהיו קונים מן ה[[איכר]]ים בכפרים או בעיירות סמוכות בימי ה[[שוק (מסחר)|שוק]], ואת הסחורות היו מייצאים לחו"ל דרך [[דאוגבפילס|דבינסק]] ו[[פוניבז']]. היצוא היה כולו בידי סוחרים יהודים. אך עם הקמת ארגון ה"ווארסלינינקים" (Verslininkų sąjunga; {{כ}} שמטרתו הייתה לקדם סוחרים, בעלי מלאכה ותעשייה ליטאיים) ב[[היסטוריה של ליטא#ליטא בין שתי מלחמות העולם|ליטא העצמאית]], נדחקו רגלי היהודים מהמסחר שעבר בהדרגה לידי הממשלה או לידי סוחרים ליטאיים, מאורגנים ב[[קואופרטיב]]ים.
ב-[[1937]] הגיע מספר בעלי מלאכה יהודים ל-151 (מהם: 19 עובדי [[מחט]], 31 [[סנדלר]]ים ו[[חייט|תפרים]], 18 [[קצב (מקצוע)|קצב]]ים, 13 [[אופה|אופים]], 17 עובדי [[מתכת]], 10 [[נגר]]ים, 5 [[שען|שענים]], [[צורף]] אחד ו-37 שונים). ה"פולקסבנק" ('הבנק היהודי העממי') מנה 600 חברים. כן פעל בעיר בנק לקרדיט הדדי. פרט לשני [[בית חרושת|בתי חרושת]] קטנים ל[[סוכרייה|סוכריות]] ומפעל ל[[סבון]], לא הייתה כל [[תעשייה]].{{הערה|שם=כרך ג}}
מבין יהודי אוטנה היו גם בעלי [[אוטובוס]] (בקו אוטנה-[[קובנה]] הבירה), [[עורך דין|עורכי דין]], [[רופא]]ים (עד ל[[מלחמת העולם הראשונה]] כל רופאי העיר היו יהודים) ואחרים.
שורה 49:
* פרופי ברנארד לאון (ברוך לאץ, יליד אוטנה 1921 - ,לימים {{כ}} Bernard Lown{{כ}}, היגר עם הוריו ל[[ארצות הברית]] ב-[[1935]]. בנו של ניסן לאץ-לאון, מעסקניה של התנועה הציונית והעברית בארצות הברית.) {{אנ|Bernard Lown}} - גדול ה[[קרדיולוג]]ים בעולם ולימים חתן [[פרס נובל]] ([[1985]]);{{הערה|שם=ליטאית}}
* ה[[עיתונאי]] [[ראובן רובינשטיין]] (1967-1891) - העורך האגדי של היומון "[[די אידישע שטימע]]" בליטא;
* הרב מרדכי-גימפל יפה (1892-1820).
== קישורים חיצוניים ==
| |||