תפילת מוסף – הבדלי גרסאות

 

בשיטת רבי יהודה נחלקו הראשונים. יש שלמדו שגם הוא מסכים עקרונית לשיטת חכמים שחל חיו בעל כל אחד ואחד, אלא שהוא סובר שבמקום ששליח הציבור מתפלל, הוא פוטרו כשם שבבית המקדש פטר היחיד את הרבים{{הערה|רש"י ב{{בבלי|ברכות|ל|א}}.}} אך יש אחרים שסוברים שהוא מסכים שהחיוב חל על הציבור, אך במקום שאין ציבור עובר החיוב על כל יחיד.

===ההכרעה===

בתלמוד נחלקו החכמים כמי הוכרעה ההלכה. [[רב הונא בר חיננא]] מסר את ששמע מפי רבי [[חייא בר רב]] שמסר שההלכה היא כרבי יהודה. לגרסה זו הצטרף [[רב חייא בר אבין]] שהעיד משמו של [[שמואל (אמורא)|שמואל]] שאמר "מעולם לא התפללתי תפילת מוסף ביחיד ב[[נהרדעא]] מלבד יום אחד שבא חיל המלך לעיר ושכחו החכמים ולא התפללו שאז התפללתי לבד". לעומת זאת, חכמי ארץ ישראל סברו אחרת, וכאשר [[רבי חנינא קרא]] ישב לפני [[רבי ינאי]] ואמר לפניו שההלכה היא כרבי יהודה, הורה לו רבי ינאי לצאת מהמקום ולהורות את משנתו מחוץ לבית המדרש, מכיוון שההלכה היא כחכמים ולא כרבי יהודה. אף [[רבי יוחנן]] העיד ש[[רבי ינאי]] התפלל בחג פעמיים [[תפילת העמידה]], ומכאן שהשנייה הייתה תפילת מוסף{{הערה|{{בבלי|ברכות|ל|ב}}.}}.

 

בשולחן ערוך נפסק כשיטת חכמים.

 

==הערות שוליים==