אקרוסטיכון במקרא – הבדלי גרסאות

[[אכדית|באכדית]] נמצאו שבעה אקרוסטיכונים היוצרים שמות או משפטים הנוגעים ליצירה או למחברה. האקרוסטיכון ה[[בבל]]י המוכר ביותר נמצא ביצירה "התיאודיציה הבבלית", המתוארכת ל-[[המאה ה-10 לפנה"ס|1000 לפנה"ס]] בקירוב וכתובה באכדית{{הערה| Soll, “Acrostic”, the Anchor Bible Dictionary.}}. בשיר 27 בתים, היוצרים אקרוסטיכון בו נזכרים שמו ותאריו של מחבר היצירה{{הערה| . יצירה זו יוצרת את המשפט: "אנוכי סגיל כינם אוביב הכוהן המשביע מברך אל ומלך". ראה שפרה וקליין, "בימים הרחוקים ההם", ע"מ 564-565.}}. ההבדל העיקרי בין האקרוסטיכונים הכתובים אכדית לאלו שבמקרא הוא שהם נושאים מסר מילולי בעל משמעות, ואילו מרבית האקרוסטיכונים במקרא בנויים על פי סדר ה[[אלפבית עברי|אלפבית העברי]] ואינם יוצרים מילים או משפטים{{הערה| Brug, "Near“Near Eastern Acrostics and Biblical Acrostics Biblical Acrostics and Their Relationship to Other Ancient Near Eastern Acrostics"Acrostics”, NEH Seminar: The Bible and Near Eastern Literature, Yale 1987, p. 5-6.}}. הבדל נוסף נובע מאופיו של הכתב האכדי. ה[[כתב יתדות|כתב האכדי]] מורכב מסימנים המסמלים הברות שלמות, בעוד שהכתב העברי הוא אלפביתי. קיים קושי בפענוח האקרוסטיכונים באכדית הנובע מכך שאותו הסימן יכול לסמל מספר הברות שונות. כך בחלק מהאקרוסטיכונים האכדיים סימן נקרא כהברה אחת בתוך השיר, וכהברה שונה לחלוטין במסר האקרוסטיכון{{הערה|Brug, p. 5.}}.

* עומרתוכן דור,ערך זה נגזר מהמאמר [http://omernd.files.wordpress.com/2013/06/bibacrostics.pdf "אקרוסטיכון במקרא"], 26 ביוני 2013, 3.0{{כ}} [[CC-BY-SA]]<!--הכותב איננו מעוניין באזכור שמו-->