יוליה אוגוסטי פיליאה – הבדלי גרסאות

בינתיים צצו שמועות על התנהותה ההוללת של יוליה, על נוהגה לבלות את לילותיה במקומות מפוקפקים ב[[פורום רומאנום]]. אוגוסטוס כיוזם חוקי המוסר הקשוחים לא יכל להתעלם מהתנהגותה, הוא ביטל את נישואיה לטיבריוס בשנת 2 לפנה"ס וגינה אותה במכתב ששלח ל[[הסנאט הרומי|סנאט הרומי]], לבסוף הוגלתה יוליה לאי [[פאנדאטריה]], שם היא הוחזקה בבידוד מוחלט כשרק אמה סקריבוניה התלוותה אליה. יש הטוענים כי הגלייתה של יוליה הוחלטה על מנת למנוע ממנה גורל מר יותר של הוצאה להורג, שכן מאהבה האחרון, [[יולוס אנטוניוס]], תכנן קשר כנגד טיבריוס, בעלה של יוליה. יחד עם מספר קושרים נוספים תכננו לרוצחו, אולם הן טיבריוס והן אוגוסטוס שמעו על המזימה, ועל מנת למנוע את האשמת בתו מיהר אוגוסטוס להוקיע את הקושרים ולהחליט על הגלייתה של יוליה בהסתמך על חוק המגנה בגידה של נשים וגברים נשואים, אותו העביר 15 שנה קודם לכן. יולוס אנטוניוס עצמו התאבד לפני הגעת אנשיו של אוגוסטוס אליו. יוליה הוגלתה אל מחוץ לאיטליה, אולם חמש שנים לאחר מכן הוחזרה והועברה אל כפר איטלקי קטן, רגיום (כיום [[רג'ו די קלבריה]] שב[[איטליה]]). כשהיה ברור שאוגוסטוס עומד למות ושטיבריוס ירש אותו כקיסר, הוכנה קנוניה ברומא שיועדה למנוע זאת על ידי חילוצם שלה ושל בנה אגריפה פוסטומוס, שגם שהה בגלות, אחרי מותו של אוגוסטוס והבאתם ל[[לגיון|לגיונות]] הרומאים שחנו בגרמניה והכרזה על אגריפה כיורשו של אוגוסטוס והקיסר החדש.