איכה רבה – הבדלי גרסאות

חטיבת המדרש המוקדשת לפירוש רץ על פי סדר הפסוקים של מגילת איכה, הינה דומה במובנים רבים לחטיבה המדרשית של בראשית רבה. לצד פירוש בסיסי של מילים ומשפטים מן המגילה, מופיעים בצמוד זה לזה הסברים מדרשיים שונים בשמם של מחברים ודרשנים שונים, מתקופות שונות. אולם לצד אלה מופיעות גם דרשות שאינן נובעות ישירות מן העיון במגילת איכה דווקא, והקשר אל הפסוק באיכה הוא עקיף או שולי בדרשה. כזו למשל היא הדרשה על הפסוק 'קומי"קוּמִי רנירֹנִּי בלילהבַלַּיְלָה לראשלְרֹאשׁ אשמורות'אַשְׁמֻרוֹת" (איכה פרק ב, יט) הזהה לדרשה המופיעה ב[[התלמוד הירושלמי|תלמוד הירושלמי]] [[מסכת ברכות]] על המילה 'אשמורת', וכן הדרשה על הפסוק 'נשא"נִשָּׂא לבבנולְבָבֵנוּ אלאֶל כפיםכַּפָּיִם אלאֶל אלאֵל בשמים'בַּשָּׁמָיִם" ( פרק ג, מא) המביאה סיפור המופיע גם בתלמוד הירושלמי [[מסכת תענית]] דף נה. אודות רב אבא בר זבדא הדורש על הפסוק הזה במהלך תפילה ביום תענית.

לכמה פסוקים נוספו סיפורים שעל הסיטואציה שעלתה מהן שב ונדרש הפסוק או הקינה של איכה. סיפורים אלה מפרטים אפיזודות שונות בסבלן של ישראל – הן בימי [[בית המקדש הראשון|בית ראשון]] הן בימי [[בית המקדש השני|בית שני]] והן בעקבות [[מרד בר כוכבא]] – והם מן החלקים המרשימים ביותר של מדרש איכה רבה. כאלה הם למשל הסיפורים המוצמדים לפסוק הראשון של מגילת איכה אודות גדולתה ותפארתה של [[ירושלים]] וחכמת תושביה. עשרה סיפורים מעמידים השוואה בין ירושלים ל[[אתונה]].