השושלת העלווית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏היסטוריה: תקלדה
שורה 11:
רק עם [[מוחמד השלישי]] (1757-1790) הממלכה העלאווית הצליחה לאכוף מחדש את שלטונה על מרוקו. הניסיון לשלוט על מרוקו בריכוזיות נזנח והתאפשר לשבטים מקומיים לנהל חיים אוטונומיים. תחת [[עבד א-רחמאן]] (1822-1859) נפלה מרוקו לראשונה תחת השפעה של המעצמות האירופיות. בעקבות התמיכה של [[מרוקו]] בתנועת העצמאות האלג'ירית שהונהגה על ידי [[עבד אל-קאדר אל-ג'זאירי]], [[צרפת]] שלחה כוחות צבא להילחם בה וב-1844 מרוקו הובסה בקרב בקרבת הגבול עם אלג'יריה וזנחה את תמיכתה בעבד על-קאדר.
 
החל משלטונם של [[מוחמד הרביעי]] (1859-1873) ו[[חסן הראשון]] (1873-1894) העלאווים ניסו לטפח קשרי מסחר עם אירופה ובארצותוארצות הברית, והם העבירו את הצבא והממשל תהליכי מודרניזציה כדי לשפר את השליטה על שבטי הברברים והבדואים. עם המלחמה נגד ספרד (1859-1860) אירופה החלה להתערב באופן ישיר בענייני מרוקו, ועל אף שהובטח למרוקו עצמאות בועידת מדריד (1880) ההשפעה הצרפתית והספרדית על המדינה דווקא התחזקה. [[גרמניה]] ניסתה מצדה לצבור השפעה על [[מרוקו]] כדי להחליש את השפעתה של [[צרפת]], וכך פרצו [[המשבר המרוקאי הראשון]] (1905-1906) ו[[המשבר המרוקאי השני]] (1911). בעקבות משברים אלה העלאווים נאלצו להכיר בחסות הצרפתית על ארצם ב[[הסכם פס]] שנחתם ב -3 בדצמבר, 1912, בו מרוקו נהפכה באופן רשמי ל[[מדינת חסות]] של צרפת. באותו הזמן אזור ה[[ריף]] שבצפון מרוקו ניתן לחסות [[ספרד]].
 
בתקופה שבה [[מרוקו]] הייתה [[מדינת חסות]] (1912-1956) הייתה השקעה כלכלית ניכרת בתשתיות של המדינה על מנת לקשר את הערים הגדולות שעל חוף האוקיינוס ​​האטלנטי לאזורי פנים-הארץ, ובכך להפוך את [[מרוקו]] לאזור כלכלי אחד. עם זאת משטר החסות האירופאי נאלץ להתמודד עם התנגדות מצד שבטים [[ברברים (קבוצה אתנית)|ברברים]], וכאשר היה ניסיון להכפיף את השבטים לתחום השיפוט של בתי משפט צרפתים בשנת 1930 התנועה למען עצמאות [[מרוקו]] החלה. בשנת 1944, מפלגת איסתיקלאל ("עצמאות") הוקמה, בתמיכת הסולטן [[מוחמד החמישי]] (1927-1961). [[צרפת]] נאלצה להעניק עצמאות למרוקו ב -2 במרץ, 1956, והותירה אחריה מורשת של פיתוח כלכלי באזורים וערים מסוימיום, ולעומת זאת הרס ובידוד באזורים שמהם יצאה ההתנגדות הברברית נגד צרפת וספרד בין 1912 ל -1933.