השושלת העלווית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ben tetuan (שיחה | תרומות) |
Ben tetuan (שיחה | תרומות) מ ←היסטוריה: תקלדה |
||
שורה 11:
רק עם [[מוחמד השלישי]] (1757-1790) הממלכה העלאווית הצליחה לאכוף מחדש את שלטונה על מרוקו. הניסיון לשלוט על מרוקו בריכוזיות נזנח והתאפשר לשבטים מקומיים לנהל חיים אוטונומיים. תחת [[עבד א-רחמאן]] (1822-1859) נפלה מרוקו לראשונה תחת השפעה של המעצמות האירופיות. בעקבות התמיכה של [[מרוקו]] בתנועת העצמאות האלג'ירית שהונהגה על ידי [[עבד אל-קאדר אל-ג'זאירי]], [[צרפת]] שלחה כוחות צבא להילחם בה וב-1844 מרוקו הובסה בקרב בקרבת הגבול עם אלג'יריה וזנחה את תמיכתה בעבד על-קאדר.
החל משלטונם של [[מוחמד הרביעי]] (1859-1873) ו[[חסן הראשון]] (1873-1894) העלאווים ניסו לטפח קשרי מסחר עם אירופה
בתקופה שבה [[מרוקו]] הייתה [[מדינת חסות]] (1912-1956) הייתה השקעה כלכלית ניכרת בתשתיות של המדינה על מנת לקשר את הערים הגדולות שעל חוף האוקיינוס האטלנטי לאזורי פנים-הארץ, ובכך להפוך את [[מרוקו]] לאזור כלכלי אחד. עם זאת משטר החסות האירופאי נאלץ להתמודד עם התנגדות מצד שבטים [[ברברים (קבוצה אתנית)|ברברים]], וכאשר היה ניסיון להכפיף את השבטים לתחום השיפוט של בתי משפט צרפתים בשנת 1930 התנועה למען עצמאות [[מרוקו]] החלה. בשנת 1944, מפלגת איסתיקלאל ("עצמאות") הוקמה, בתמיכת הסולטן [[מוחמד החמישי]] (1927-1961). [[צרפת]] נאלצה להעניק עצמאות למרוקו ב -2 במרץ, 1956, והותירה אחריה מורשת של פיתוח כלכלי באזורים וערים מסוימיום, ולעומת זאת הרס ובידוד באזורים שמהם יצאה ההתנגדות הברברית נגד צרפת וספרד בין 1912 ל -1933.
|