ועידת מדריד (1991) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
ביטול גרסה 14366176 של 62.219.184.58 (שיחה)
שורה 13:
המארחים שלחו לוועידה את הדרג הבכיר ביותר: הנשיא [[ג'ורג' הרברט ווקר בוש|ג'ורג' בוש]], הנשיא [[מיכאיל גורבצ'וב]] וראש ממשלת ספרד [[פליפה גונסאלס]]. הצדדים הנצים שלחו לוועידה את דרג שרי החוץ, למעט מדינת ישראל, שיוצגה על ידי ראש הממשלה [[יצחק שמיר]]. בחירתו של שמיר להשתתף בוועידה התפרשה על ידי שר החוץ של ישראל, [[דוד לוי]], כהבעת אי אמון בו ועל-כן הוא בחר שלא להשתתף בוועידה. במקומו הופיע סגנו, [[בנימין נתניהו]], שייצג את ישראל בפני כלי התקשורת העולמיים.
 
הוועידה, אליה הגיע שמיר כשהוא מלווה באנשי ימין מובהקים מן הליכוד כ[[עוזי לנדאו]], שרה דורון ו[[בנימין נתניהו]], כללה בעיקר נאומים טקסיים, שכללו אף חילופי מהלומות מילוליות (הנציג הסורי [[פארוק א-שרע]] קרא לשמיר "טרוריסט" וזה הגיב כי נאום הסורי הוא "נאום [[יוזף גבלס|גבלס]]"), אך בסופה סוכם כי ייפתחו בדצמבר שיחות דו-צדדיות ב[[וושינגטון הבירה|וושינגטון]]. במהלך דיוני הוועידה התגלע ויכוח על הפרוצדורה בין הישראלים והפלסטינים: בעוד הפלסטינים דרשו להציג עצמם כמשלחת נפרדת (בניגוד לסיכום המוקדם), ישראל התנגדה לכך; "שיחות מסדרון" הביאו לבסוף לפתרון הבעיה.
 
בוועידת מדריד הותוו למעשה הערוצים הרשמיים המשמשים בתהליך השלום הישראלי-ערבי עד היום הזה: הערוץ הבילטרלי (דו-צדדי), שבו נושאת ונותנת מדינת ישראל מול כל צד ערבי בנפרד, והערוץ המולטילטרלי (רב-צדדי), שבו נערכים דיונים רבי-משתתפים בעיקר בנושאים בעלי זיקה משותפת כגון פיתוח כלכלי, איכות סביבה, מים וכדומה.