פסק דין באק נגד בל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 46:
# העיקור מהווה הפרה של [[התיקון השמיני לחוקת ארצות הברית|התיקון ה-8]] לחוקה שאוסר על עונש אכזרי ויוצא דופן.[[http://www.archives.gov/exhibits/charters/bill_of_rights_transcript.html]]<br />
בית הדין לערעורים דחה גם הוא את העתירה ולוייטהד לא נותרה ברירה אלא לפנות לבית המשפט העליון של ארצות הברית. למעשה זו הייתה המטרה הראשונית והעיקרית של התביעה כולה.<br /> <br />
ב 22.4.1927 הובא המקרה של קארי באקבק לדיון בבית המשפט העליון מול מליאה של שמונה שופטים, בראשם השופט הולמס. לפי אופי המשפט אותו הנהיג עורך הדין וייטהד הדיון של שופטי בית המשפט העליון עסק גם הוא רק בהתאמת העיקור לחוקה. אחת הטענות של וייטהד הייתה שחוק העיקור בוירג'יניה איננו צודק מכיוון שהוא חל רק על רפי שכל המאושפזים במוסדות ולא על כל רפי השכל. אך הולמס פסל טענה זו באמתלה שלא ניתן להחיל חוק על אוכלוסיות שטרם אותרו.{{הערה|שם=אמיר}}<br />
לאחר כעשרה ימים, בתאריך ה 2.5.1927 מסר הולמס את פסק הדין.