אל-מאמון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Eliav.fenig (שיחה | תרומות)
Eliav.fenig (שיחה | תרומות)
שורה 33:
ב-[[821]] הודות להצלחותיו של טאהר אבן חוסיין בצבאו של אל-מאמון, מינה אותו הח'ליף לשליט מחוז ח'ורסאן. סיבה נוספת למינוי, הייתה רצונו של אל-מאמון להרחיק ממנו את טאהר, לאחר שאמו החורגת זבידה גילתה לאל-מאמון את צורת מותו של אחיו, שהוא ציווה לקחת בשבי, ואילו טאהר הרגו למרות שנכנע. ב-[[822]] השמיט טאהר את שמו של אל-מאמון מ[[ח'טבה|דרשת יום השישי]], וכך למעשה הכריז על עצמאותו. אל-מאמון ציווה על אחד מעבדיו של טאהר להרעיל את אדונו אם הלה יכריז על עצמאותו, וכך ב-822 הוא מת.
 
אל-מאמון אפשר לבנו של טאהר, טלחה אבן טאהר, לרשת אותו כמושל ח'ורסאן. החלטה זו תגרום בסופו של דבר לייסודה של [[המדינההשושלת הטאהרית]] העצמאית באיראן, שהייתה כפופה רק באופן רשמי לח'ליף העבאסי בבגדאד, לראשונה מאז הכיבוש הערבי של האזור ב-[[642]]. למעשה, החל מתקופת שלטונו של אל-מאמון התרופפה שליטת העבאסים מבגדאד על האזור המזרחי של האימפריה שלהם, ומספר תנועות עצמאיות בהובלת נסיכים פרסים, השיגו את ייסודן של אוטונומיות, שרק באופן רשמי היו כפופות לבגדאד.
 
במגרב ייסדה [[השושלת האידריסית]] אוטונומיה משלה באזור פֶס שב[[מרוקו]] וה[[אע'לבים]] ביססו את שליטתם באזור החוף של אִפריקיה (כיום במערב [[לוב]] ו[[תוניס]] ובמזרח [[אלג'יריה]]).