הספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה – הבדלי גרסאות

בשנים הבאות השתכללה הספרייה מבחינה טכנולוגית. ב-[[1987]] החלו להסב ספרים לברייל בעזרת [[מחשב]] ולא בצורה ידנית. בשלוש השנים הבאות, הפכה הספריה את תהליך השאלת הספרים לממוחשב, והחלה בהקמת מדורי הפקה שונים שכללו גרפיקה מובלטת- הבלטת שרטוטים, תרשימים ומפות וכן ספרים באותיות גדולות עבור כבדי הראייה. ב-[[1993]] נחנכה שלוחת הספרייה ברחוב לה-גרדיה בתל אביב, שלוחה המכילה ספריית השאלה, חדרי עיון ושני אולפני הקלטה. ב-([[2001]]) רכשה הספריה מדפסת ברייל תעשייתית, יחידה מסוגה בישראל. והחלה הסבה של ההקלטות ל[[תקליטור]]ים. ב- ([[2004]]) הוכנסה המדיה הדיגיטאלית ונוסדה ספריית התקליטורים. מאז, פסק בהדרגה תחום ההקלטה האנלוגית. שני פרויקטים גדולים של הספריה באותה התקופה היו - הסבת התנ"ך שהוקלט בשנת ([[1959]]) על ידי השחקן שלמה ([[ברטונוב]]) לארבעה תקליטורים בטכנולוגיית mp3 והקלטת האנציקלופדיה בריטניקה לנוער. בסוף 2010 [[פרישה לגמלאות|פרש כהן לגמלאות]]{{הערה|שם=פרישה}} והוחלף על ידי יואב חפר{{הערה|דף לקורא, ינואר 2011}} שסיים את תפקידו בספטמבר 2011{{הערה|[http://www.clfb.org.il/newsletter/newsletter-2011-10.htm#maincontent דף לקורא, אוקטובר 2011] באתר הספרייה.}} ובמקומו מונה בדצמבר 2011 [http://www.clfb.org.il/Senior-Staff.htm#maincontent עמוס באר]{{הערה|[http://www.clfb.org.il/newsletter/newsletter-2012-03.htm#maincontent דף לקורא, מרץ 2012] באתר הספרייה.}}.

 

==שירותי הספרייה==

הספרייה המרכזית לעיוורים, מנגישה ספרים, חומרי קריאה ותוכן עבור כל מי שאינו מסוגל לקרוא חומר מודפס סטנדרטי וזאת באמצעות: