אאוטינג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהת ניקוד |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 54:
==ביקורת==
יש פעילים בקהילה הלהט"בית שמביעים מורת רוח מאאוטינג כטקטיקה פוליטית. הם טוענים שגם לשמרנים המתנגדים לקהילה הלהט"בית יש זכות לפרטיות אישית, ויש לכבדה. [[סטיבן פישר]] (Steven Fisher), דובר [[הקמפיין לזכויות אדם]], קבוצת ההגנה הגדולה ביותר להומואים ולסביות בארצות הברית, בהעירו על האאוטינג שבוצע לשרוק, אמר שהוא מתנגד ל"שימוש בנטייה מינית ככלי נשק. כריסטופר בארון (Christopher Barron), המנהל הפוליטי של הלוג קאבין רפאבליקנס (Log Cabin Republicans), קבוצה המייצגת הומואים ולסביות רפובליקאים, אמר: "אנו מאוד לא מסכימים עם קמפיין האאוטינג, אך אנו גם מתנגדים מאוד לחסות שהנשיא בוש נותן ל...תיקון הנישואין הפדרלי."▼
אאוטינג נעשה על ידי אמצעי תקשורת אירופאים ואמריקאים ל[[קריסטין ז'ורגנסן]] (Christine Jorgensen), ל[[בת' אליוט]] (Beth Elliott), לד"ר [[רנה ריצ'רדס]] (Dr. Renée Richards), ל[[סאנדי סטון]] (Sandy Stone), ל[[בילי טריפטון]] (Billy Tipton), ל[[אלאן ל' הארט]] (Alan L. Hart), ל[[אפריל אשלי]] (April Ashley), [[לקארולין קוסי]] (Caroline Cossey), ל[[ז'אנה סטיל]] (Jahna Steele) ול[[ננסי ז'אן]] [[ברקהולדר]] (Nancy Jean Burkholder) , ובמקרה של [[בילי טיפטון]] על ידי חוקר מקרי המוות שלו. במקרים רבים, האאוטינג גרם לנזק רב בחייהם הפרטיים ובקריירה שלהם.▼
[[רוג'ר רוזנבלאט]] (Roger Rosenblatt) טען בינואר [[1993]] במאמרו שפורסם במגזין ה[[ניו יורק טיימס]] תחת הכותרת "מי הרג את הפרטיות?", ש"המנהג לעשות אאוטינג להומוסקסואלים מרמז שלהומוסקסואלים יש זכות לבחירה חופשית, אך לא לחיים פרטיים". (Signorile, p. 80)▼
▲יש פעילים בקהילה הלהט"בית שמביעים מורת רוח מאאוטינג
ביקורת נוספת על אאוטינג מתמקדת בפגיעה האישית והמקצועית שנגרמת לאדם שמבוצע בו אאוטינג החושף את היותו הומוסקסואל, לסבית, טרנסג'נדר, או טראנססקסואלית, ובכך שהיו אנשים שעשו להם אאוטינג בטעות, או שעשו להם אאוטינג מבלי שיש כל הוכחה לכך שהם הומואים, לסביות, [[טרנסג'נדריות|טרנסג'נדרים]] או [[טרנסקסואליות|טראנסקסואליות]].▼
▲[[רוג'ר רוזנבלאט]] (Roger Rosenblatt) טען בינואר [[1993]] במאמרו שפורסם במגזין ה[[ניו יורק טיימס]] תחת הכותרת "מי הרג את הפרטיות?", ש"המנהג לעשות אאוטינג להומוסקסואלים מרמז שלהומוסקסואלים יש זכות לבחירה חופשית, אך לא לחיים פרטיים". (Signorile, p. 80)
▲אאוטינג נעשה על ידי אמצעי תקשורת אירופאים ואמריקאים ל[[קריסטין ז'ורגנסן]] (Christine Jorgensen), ל[[בת' אליוט]] (Beth Elliott), לד"ר [[רנה ריצ'רדס]] (Dr. Renée Richards), ל[[סאנדי סטון]] (Sandy Stone), ל[[בילי טריפטון]] (Billy Tipton), ל[[אלאן ל' הארט]] (Alan L. Hart), ל[[אפריל אשלי]] (April Ashley), [[לקארולין קוסי]] (Caroline Cossey), ל[[ז'אנה סטיל]] (Jahna Steele) ול[[ננסי ז'אן]] [[ברקהולדר]] (Nancy Jean Burkholder) , ובמקרה של [[בילי טיפטון]] על ידי חוקר מקרי המוות שלו. במקרים רבים, האאוטינג גרם לנזק רב בחייהם הפרטיים ובקריירה שלהם.
▲ביקורת נוספת על אאוטינג מתמקדת בפגיעה האישית והמקצועית שנגרמת לאדם שמבוצע בו אאוטינג החושף את היותו הומוסקסואל, לסבית, טרנסג'נדר, או טראנססקסואלית, ובכך שהיו אנשים שעשו להם אאוטינג בטעות, או שעשו להם אאוטינג מבלי שיש כל הוכחה לכך שהם הומואים, לסביות, [[טרנסג'נדריות|טרנסג'נדרים]] או [[טרנסקסואליות|טראנסקסואליות]]. היו מקרים שבהם בוצע באנשים אאוטינג שחשף אותם כ[[טרנסקסואליות|טרנסקסואלים]] כאשר למעשה לא הייתה אף הוכחה לכך שהם בכלל בעלי עבר כל שהוא של טראנסקסואליות או התערבות דומה אחרת (כגון אופרציות כירורגיות הקשורות באינטרסקסואליות). מעשה שנזק את הסובלים ממנו ומהווה עילה לתביעה.
בביקורתה על טענותיו של ה[[עיתונאי]] [[גל אוחובסקי]] לגבי [[נטייה מינית|נטייתו המינית]] של ה[[זמר]] [[הראל סקעת]], ביקשה דר' [[נעמי אפל]] לערוך השוואה בין ניצול סמכותו של מעביד למען הטרדה מינית של עובדתו, לבין ניצול כוח תקשורתי של אדם אחד, למען אאוטינג כלפי אדם אחר, תוך סלידה מהנעשה לכאורה לסקעת. כמו כן ציינה אפל את חוסר האונים הנגרם למושא האאוטינג באשר הוא.{{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3932282,00.html "דין הוצאה מהארון כדין הטרדה מינית"], כתבה באתר Ynet מאת דר' נעמי אפל, בתאריך 9/8/10.}}
==לקריאה נוספת==
| |||