מיתון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q176494 |
מ הגהה, למרות --> אף על פי |
||
שורה 13:
מיתון הוא עניין שגרתי ומחזורי ב[[שוק חופשי|כלכלה חופשית]], שאין בה תכנון. חוסר תכנון הוא הסיבה לרוויה של השוק - הייצור אינו מותאם לצריכה "מלמעלה". בכלכלות מתוכננות, אשר נוהגות במדינות [[סוציאליזם|סוציאליסטיות]], לא תיתכן אפשרות של ייצור מעבר ליכולת הצריכה. לעומת זאת, במדינות כגון אלה לעתים ישנו דווקא מצב של ייצור מתחת לכוח הצריכה של הציבור, מה שמוביל למחסור תמידי בסחורות.
התרופה הקלאסית כנגד מיתון היא הגדלת הוצאות הממשלה.
הממשלה מפעילה פרויקטים גדולים של בניית תשתיות תוך הגדלת הגרעון הממשלתי. ביקושים אלו אמורים להתניע את הצמיחה במשק על ידי שבירת המעגל ולהשתלם בעתיד כאשר הצמיחה משתמשת ומואצת על ידי התשתיות המשופרות.
תרופה זו הייתה יעילה בזמן השפלים הכלכליים של תחילת ואמצע המאה העשרים אך אינה מקובלת כיום כאשר הגישה המוניטרית שלטת וגרעון ממשלתי מופרז נחשב תמרור אזהרה למצב המשק.
התרופה המוניטרית למיתון היא הורדת ריבית והגדלת כמות הכסף על ידי הבנק המרכזי. הורדת הריבית מקלה מחד על עסקים את נטל הריבית ומאפשרת להם הגדלת החוב (נטילת אשראי נוסף) ומקטינה מאידך את האטרקטיביות של חסכון אצל משקי הבית על מנת לעודד צריכה. דוגמה מופתית לשימוש בתרופה המוניטרית ניתן לראות בהתנהגות הבנק המרכזי האמריקאי בשנים 2001-2003.
לעומת זאת, כלכלת יפן מתנדנדת בין יציאה וכניסה למיתון מאז 1990,
==מיתונים בישראל==
| |||