טובאס – הבדלי גרסאות

במהלך [[מלחמת ששת הימים]] נמלטו רבים מתושבי העיירה ל[[ממלכת ירדן]], אולם רובם חזרו אליה לאחר שוך הקרבות{{הערה|{{דבר|יואל דר|הגירה ערבית מישראל ואליה|1967/09/06|00302}}; {{דבר||המשך|1967/09/06|00504}}}}. מיד לאחר המלחמה סייעו שלטונות הצבא ב[[קציר]] החיטה בטובאס, במה שהיה לניצן ראשון של שיתף פעולה בין ישראל לאוכלוסיהלאוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון{{הערה|{{דבר|יואל דר|נסתיים הקציר בעיירה טובאס|1967/08/03|00708}}}}. טובאס גם היתההייתה העיירה הראשונה שהממשל הצבאי פעל להתקין בה מים זורמים{{הערה|{{מעריב||הקמת מפעל המים בטובאס|1967/10/12|02201}}}}. באופן כללי בטובאס היו מעט הפגנות נגד ישראל יחסית למקומות אחרים ביהודה ושומרון{{הערה|{{מעריב||התלמידים שוב הפגינו - העוצר הוטל מחדש בערי הגדה|1968/10/28|00300}}}} וראש העיר קרא לשיתוף פעולה עם השלטונות. עם זאת, לא נפקד מקומם של מחבלים בעיירה{{הערה|{{דבר||נלכדה רשת פתח|1969/04/22|00211}}}}{{הערה|{{מעריב|י. וקסמן|נכבדי טובאס הסתייגו מרשת החבלנים|1969/05/11|00403}}}}{{הערה|{{דבר||מאסר עולם לשלושה מחבלים|1971/06/16|00623}}}}.

מאצע שנות ה-70 [[תפיסת קרקעות ביהודה ושומרון|הופקעו]] אדמות רבות של טובאס לצורך הקמת [[רועי (מושב)|רועי]] ו[[בקעות]]{{הערה|{{דבר||מחא בטובאס על סגירת שטח ממזרח לעיירה|1976/06/13|00210}}}}{{הערה|{{דבר|דני רובינשטיין|צפויות פניות נוספות לבג"ץ|1978/06/04|00306}}}}. בעקבות עתירה לבג"ץ כנגד ההפקעה, מסר האלוף [[אברהם אורלי]] תצהיר לגבי החשיבות הבטחוניתהביטחונית של הקמת היישובים באיזורבאזור טובאס{{הערה|{{מעריב|עמוס לבב|חלק ממערכת ההגנה של המדינה|1978/11/23|01314}}}}:

:"מדובר בגיא המתחבר לנהר הירדן, בלב האיזורהאזור שבו עוברות דרכי הגישה מהירדן והבקעה אל האזורים המאוכלסים ביהודה ושומרון. ... זהו ציר החדירה הנוח ביותר מירדן לישראל, ובאיזורובאזור בוצעו מאות חדירות של חוליות מחבלים. כן נערכו בו עשרות מרדפים וסריקות והעקבות הוליכו לכפרים שבאיזורשבאזור טובאס."