טבח שארפוויל – הבדלי גרסאות

בדצמבר [[1959]] הכריז הארגון שעמד בחוד החנית של המאבק ב[[אפרטהייד]], [[הקונגרס הלאומי האפריקני]] (ANC), על שורת מצעדי מחאה בני יום אחד נגד "חוק אישורי המעבר", אחד מחוקי האפרטהייד הקשים והמגבילים ביותר שהוטלו על השחורים במדינה. ארגון ההתנגדות המתחרה, [[הקונגרס הפאן אפריקניסטי]] (PAC), קרא לעומת זאת למאבק רציף יותר, שכלל סירוב לשאת אישורים והתייצבות המונית בתחנות המשטרה על מנת להיעצר. כל זאת כחלק ממדיניות [[אי-אלימות|המאבק הבלתי אלים]] שנקטו תנועות ההתנגדות באותה עת. ANC תכנן להתחיל בצעדי המאבק ביום 31 במרץ 1960, אך יריביו ב-PAC ביקשו להקדימם, והזדרזו לקבוע את תחילת מערכתם לתאריך מוקדם יותר ב-10 ימים.

 

 

הירי בשארפוויל היווה נקודת מפנה דרמטית בהיסטוריה של [[דרום אפריקה]]. גל של שביתות, הפגנות אלימות והיעדרויות מעבודה שטף את המדינה, והממשלה הכריזה על מצב חירום ביום [[30 במרץ]] [[1960]]. מנהיגים של ה-ANC וה-PAC נעצרו, וב-[[8 באפריל]] [[1960]] הכריז ראש הממשלה [[הנדריק פרוורד]] (Hendrik Frensch Verwoerd) על שני הארגונים הללו כלא חוקיים (Unlawful Organizations Act No. 34 of 1960).