מיכאל טאובה – הבדלי גרסאות

 

==ביוגרפיה==

 

טאובה עמד בקשר הדוק עם [[לאו בלך]] ועם [[ברונו ולטר]]. בין היתר ניהל קונצרטים ואירועי מוזיקה לטובת מפעלים [[יהודי]]ים ו[[ציונות|ציוניים]]. עם [[עליית הנאצים לשלטון]] ייסד את תזמורת ה[[יידישר קולטורבונד]] בברלין {{אנ|Jüdischer Kulturbund}} ושימש כמנצחה. בשנת [[1934]] [[העלייה החמישית|עלה לארץ ישראל]] והתיישב ב[[תל אביב]]. בעונת 1936-37 ניצח על [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית|התזמורת הארץ-ישראלית]] ובתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], כשהתזמורת לא יכלה להביא מנצחים מארצות חוץ, חלקו הוא ו[[גיאורג זינגר]] ביניהם את הניצוח על כל הקונצרטים.{{הערה|[[מיכאל אוהד]], '''הפילהרמונית: התזמורת הפילהרמונית הישראלית''', ירושלים: [[הוצאת כתר|כתר]], 1986, עמ' 44; יהודה כהן, '''נעימי זמירות ישראל: מוסיקה ומוסיקאים בישראל''', תל אביב: [[עם עובד]], תש"ן 1990, עמ' 107.}} בין השאר ניצח טאובה על קונצרטים לפני חיילי [[בנות הברית]] ב[[מצרים]]. בשנים שלאחר המלחמה ניצח על תזמורות ב[[אירופה]], אך דחה הזמנות לנצח על תזמורת בחו"ל באופן קבוע. ב-[[1957]] שב לראשונה לנצח ב[[גרמניה המערבית|גרמניה]], על [[התזמורת הפילהרמונית של ברלין|הפילהרמונית של ברלין]].{{הערה|{{דבר||טאובה ינצח בברלין|1957/04/17|00422}}.}}