בוניפקיוס השמיני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏עריכת הפתיח: קישורים פנימיים
אין תקציר עריכה
שורה 15:
נולד בעיר [[אנאניי]] בחבל לטיום שב[[איטליה]] (מדרום מזרח ל[[רומא]]), והוטבל בשם בנדטו גאטאני. ב-[[1294]] שיכנע את קודמו, [[סלסטינוס החמישי]], להתפטר אחרי ששימש כאפיפיור חמישה חודשים בלבד, בוניפקיוס נבחר לאפיפיור במקומו וכדי להבטיח שלא יחזור כלא את סלסטינוס בטירת פומון. באותה שנה נכנס [[פיליפ הרביעי מלך צרפת]] עם צבאו לחבל [[גסקוניה]] (בדרום מערב [[צרפת]]) שהיה בידי ה[[אנגליה|אנגלים]], ו[[אדוארד הראשון מלך אנגליה]] הכריז מלחמה על צרפת. כדי לממן את הוצאות המלחמה הטילו שני המלכים מיסים על רכושה ואנשיה של הכנסייה. ראשי הכנסייה בצרפת פנו לעזרת בוניפקיוס השמיני שהטיל צו האוסר על מיסוי הכנסייה ללא הסכמתו של האפיפיור (פברואר [[1296]]). בתגובה, גירש פיליפ הרביעי מצרפת את נציגי האפיפיור. בספטמבר של אותה שנה ריכך בוניפקיוס השמיני את עמדתו, ושני המלכים הסכימו שישמש [[בורר (מקצוע)|בורר]] בסכסוך ביניהם.
 
בוניפקיוס השמיני הכריז על [[1300]] כ[[שנת יובל (נצרות)|שנת יובל]]. המונים מלאו את רחובותיה של רומא, הכנסייה זכתה בהכנסות ממכירת מזון, והאפיפיור היה בשיאו. אך ב-[[1301]] פרץ ריב בין עוזריו של פיליפ הרביעי לבין נציג האפיפיור בצרפת, שהועמד למשפט באשמת המרדה ונכלא. בוניפקיוס דרש לשחררו מיד, והטיל צו האוסר על השלטון החילוני לשפוט איש כנסייה (דצמבר [[1301]]). ב-[[11 בפברואר]] [[1302]] הועלתה איגרתו של האפיפיור בלהבות ב[[פריז]] בנוכחותו של פיליפ הרביעי. המלך זימן לראשונה את אסיפת המעמדות הצרפתית (ה[[אצולה]], ה[[כמורה]] ו[[מעמד הביניים|המעמד הבינוני]]) שהודיעו לאפיפיור בכתב, כל אחד בנפרד, כי הם תומכים בשלטון החילוני. בתגובה, פרסם בוניפקיוס השמיני את איגרתו 'קדושאחת אחדקדושה' שבה טען לעליונות האפיפיור על כל שלטון חילוני (אוקטובר [[1302]]).
 
במרץ וביוני [[1303]] זימן פיליפ הרביעי את מועצתו שהכריזה על בוניפקיוס השמיני כעריץ מושחת, ודרשה את פיטוריו על ידי [[מועצת הכנסייה]] ברומא. האפיפיור טען כי הוא בלבד מוסמך לכנס את מועצת הכנסייה, והוציא צו נידוי נגד מלך צרפת. אך לפני שהיה סיפק בידו לעשות דבר, השתלטו 2,000 שכירי חרב של פיליפ הרביעי על ארמון האפיפיור בעיר מולדתו אניאני (בעת ששהה שם, ככל הנראה, לשם חופשה), והחזיקו אותו שם במעצר. אנשי אניאני, בעזרתם של 400 [[פרשים]], שחררו אותו ממעצר והביאו אותו אל ה[[ותיקן]] ברומא, שם נפטר כתוצאה ממחלה באוקטובר [[1303]].