הבדלים בין גרסאות בדף "שלמה קפלנסקי"

נוספו 7 בתים ,  לפני 7 שנים
מ
←‏ביוגרפיה: שיפור קל
מ (←‏ביוגרפיה: שיפור קל לצורה המקובלת (לא מזכירים שמות ילדים, אלא אם כן יש להם חשיבות אנציקלופדית משל עצמם))
מ (←‏ביוגרפיה: שיפור קל)
נבחר מטעם מפלגת "[[אחדות העבודה]]" לחבר ב[[אספת הנבחרים]] השנייה, וכיהן כחבר [[הוועד הלאומי]].
 
ביןבשנים [[19271929]]–[[19291927]] היה מנהל מחלקת ה[[התיישבות]] של [[ההנהלה הציונית]]. בשנת [[1932]] התמנה ל[[מנהל]] [[הטכניון]]. הוא שירת בתפקיד עד מותו ב-[[1950]]. בימיו נקבע מעמדו של הטכניון כמוסד לימודים אקדמי, הוקמו הפקולטות ל[[הנדסת מכונות]], [[הנדסת חשמל]] ו[[הנדסה כימית]], ובתקופה זו צמח הטכניון וקלט מדענים רבים שברחו מאימי [[גרמניה הנאצית|השלטון הנאצי בגרמניה]]. הוא אף דאג להכשרה ברמות שונות, ב-1933 נפתח בית הספר המקצועי [[בסמ"ת]] ונתנו קורסים להכשרת נוער עובד.{{הערה|יובל דרור, [http://web.bgu.ac.il/NR/rdonlyres/50675070-B538-4EE0-AA3C-60A3FF580E4E/88966/91.pdf ראשית הטכניון העברי בחיפה 1902–1950], '''מרכזים''', כרך 6, 1996. }}
 
מבחינה מדינית, תמך קפלנסקי ברעיון ה[[פתרון מדינה אחת|מדינה דו-לאומית]], אם כי כתב כי ייתכן שתוצע ליהודים מדינה דו-לאומית בתנאים בהם נאלץ לדחותה ולדרוש [[עצמאות]] מלאה והיה מאושר כאשר [[הכרזת העצמאות|הוכרז על עצמאות מדינת ישראל]].{{הערה|{{דבר|ד"ר [[יוסף קרוק]]|שלמה קפלנסקי (ליום השנה למותו)|1951/12/26|00201}}, {{דבר||המשך|1951/12/26|00207}}.}}
היה נשוי לגרטרוד לבית מנהיים, ואב לשניים.
 
נפטר בחיפהב[[חיפה]] בשנת [[1950]], בן 66 במותו, ונקבר ב[[מרחביה]].
 
זמן קצר לאחר מותו הוענק לו [[פרס רופין]] על ספרו "חזון והגשמה".{{הערה|{{דבר||פרס רופין לספרו של ש. קפלנסקי ז"ל ולספרו של מץ מוהר|1951/01/04|00105}}}} על שמו של קפלנסקי [[שמות רחובות בישראל|נקראו רחובות]] בערים רבות בישראל.
 
[[שמות רחובות בישראל|על שמו של קפלנסקי נקראו רחובות]] בערים רבות בישראל.
 
==כתביו==