הבדלים בין גרסאות בדף "You'll Never Walk Alone"

נוספו 8 בתים ,  לפני 8 שנים
מ
אין תקציר עריכה
(הסרת קישורים שבורים)
מ
''' You'll Never Walk Alone''' ([[אנגלית]]: '''לעולם לא תצעדי לבדך''') הוא [[שיר]] שנכתב על ידי צמד הכותבים [[רוג'רס והמרשטיין]] ל[[מחזמר]] "[[קרוסל (מחזמר)|קרוסל]]". הצגת הבכורה של המחזמר ושל השיר הייתה ב-[[1945]]. מאז צבר השיר פופולריות רבה, זכה ל[[גרסת כיסוי|גרסאות כיסוי]] והתפרסם הן כשיר המושר בטקסי סיום של בתי ספר תיכוניים רבים ב[[ארצות הברית]] והן כשיר [[אוהד (ספורט)|אוהדים]] באצטדיוני [[כדורגל]], בפרט של [[ליברפול (כדורגל)|ליברפול]] מאז תחילת [[שנות ה-60 של המאה ה-20]]. השיר אף הגיע לראשות מצעד הלהיטים הבריטי שלוש פעמים (1963), (1985) ו-(1996), בכל פעם בביצוע שונה. בעקבות הפרסום כשיר עידוד בכדורגל, הפך שם השיר למטבעל[[ניב (ביטוי)|מטבע לשון]] ולסיסמת עידוד המופיעה בכרזות ובשלטים המביעים תמיכה ונאמנות בלתי מותנית בקבוצות ספורט שונות (גם כאלו שאוהדיהן אינם שרים את השיר) ובאנשים (בדרך כלל אנשי ציבור).
 
==קרוסל==
==המנון אצטדיונים==
[[קובץ:Shankly Gates.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שערי שאנקלי ב[[אצטדיון אנפילד]]]]
מיד לאחר הצלחת הלהיט בביצוע להקת ה[[מרזיביט]] הליברפולית "ג'רי והפייסמייקרס", הפך השיר להמנונה של קבוצת ה[[כדורגל]] [[ליברפול (כדורגל)|ליברפול]] ואוהדי הקבוצה שרו אותו ב[[אצטדיון אנפילד]] לפני שריקת הפתיחה במשחקיה הביתיים של הקבוצה. המילים " You'll Never Walk Alone" אף מתנוססות בראש "שערי שאנקלי" בכניסה לאצטדיון אנפילד.
 
על הדרך בה הפך להיט המצעדים להמנון אוהדי הקבוצה יש שתי גרסאות. שחקן העבר של ליברפול, טומי אוונס, טען כי בקיץ [[1963]] העניק ג'רי מרסדן, סולן הלהקה, למנהלה של ליברפול, [[ביל שאנקלי]], את התקליטון שעמד לצאת אל השוק, במהלך מסע אימונים של טרום העונה. שאנקלי אהב את השיר והעיתונאים שהצטרפו למסע והיו צמאים לכל סיפור עיתונאי כתבו לעורכים באנגליה כי הלהיט הקרוב של ג'רי מרסדן אומץ על ידי הקבוצה כ"שיר המועדון".
 
לעומתו, סיפר ג'רי מרסדן לרדיו ה-[[BBC]] כי בשנות ה-60 נהג ה[[די ג'יי]] באצטדיון אנפילד לנגן לפני שריקת הפתיחה את "עשרת הגדולים" של מצעד הלהיטים הבריטי בסדר עולה. אוהדי יציע העמידה (ה"קופ") נהגו לשיר בקול את השירים הפופולריים יחד עם [[מערכת הגברה|מערכת ההגברה]] של האצטדיון. כך היה גם בשבועות בהם שהה השיר בצמרת המצעד, אלא שגם כאשר ירד השיר מעשרת הגדולים המשיכו האוהדים לשיר אותו.
 
עוד אוהדים של קבוצות כדורגל אימצו את השיר אחרי אוהדי ליברפול. ב[[הולנד]] היו אלו אוהדי [[פיינורד]] ו[[טוונטה אנסחדה]] וב[[סקוטלנד]] היו אלו אוהדי [[היברניאן]] ו[[סלטיק]]. אוהדי סלטיק טוענים כי הם אלו שהיו הראשונים ששרו את השיר כשיר עידוד, שלוש שנים לפני אוהדי ליברפול, בעת שהשיר היה ידוע רק בשל המחזמר ממנו הוא לקוח, אולם, הדעה המקובלת רואה את אוהדי ליברפול כראשונים.
* ב-1993 יצא לאור ספרו ה[[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]] של ג'רי מרסדן, אותו כתב יחד עם עורך ה[[מלודי מייקר]], ריי קולמן, הנקרא "I'll Never Walk Alone".
* גרסת הכיסוי של [[מריו לנצה]] לשיר מושמעת יחד עם רשימת הקרדיטים בסיום הסרט [[יצורים שמימיים]] (1994) בבימויו של [[פיטר ג'קסון]].
 
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
 
[[קטגוריה:סינגלים]]
[[קטגוריה:שירים באנגלית]]
[[קטגוריה:כדורגל]]
[[קטגוריה:מועדון הכדורגל ליברפול]]
[[קטגוריה:שירי 1945]]