ישראל זאב הלוי הורביץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 2:
 
==תולדות חייו==
נולד ב[[קאלוב]] שב[[הונגריה]], כבן שלישי לר' שמואל ולבלומא. התייחס כנכד להשל"ה. נישא ללאה קריינדל, בתו של ר' מרדכי מאוהלי, ועבר להתגורר שם. צאצאיו הידועים לנו הם: בנו הרב מרדכי יצחק אייזיק, והבת בלומה. אשתו נפטרה בשנת [[תרט"ו]] (1855), ונקברה בבית הקברות הישן שבאוהלי.
 
קיבל תורה בצעירותו מהרב רבי יצחק אייזיק מקאלוב, וכן מאת רבי יואב רבה של סאנטוב ומחבר ספרי חן טוב ואמרי נועם. כמו כן קיבל תורה מפי רבן של ישראל רבי משה סופר החתם סופר{{ש}}
עוד בצעירותו שימש כראש הישיבה בעיר אוהלי, ובשנת [[תקע"ו]] (1816) מונה ל[[דיין (הלכה)|דיין]] בעיר אוהלי, על פי בקשת רב העיר, רבי [[משה טייטלבוים (הראשון)|הרב משה טייטלבוים]]. הוא שימש בתפקיד זה עד שנת [[ה'תרט"ז]] (1856), אז עזב את אוהלי על מנת לעלות לארץ ישראל.
 
עוד בצעירותו שימש כראש הישיבה בעיר אוהלי, ובשנת [[תקע"ו]] (1816) מונה ל[[דיין (הלכה)|דיין]] בעיר אוהלי, עלועל פי בקשת רב העיר, רבי [[משה טייטלבוים (הראשון)|הרב משה טייטלבוים]]. התמנה להיות ראש בית דין, הוא שימש בתפקיד זה עד שנת [[ה'תרט"ז]] (1856), אז עזב את אוהלי על מנת לעלות לארץ ישראל.
 
בשנת [[ה'תרט"ז]] (תחילת 1856) החל הרב ישראל זאב בהכנות לעלייה לארץ, ובסוף השנה עזב את אוהלי ביחד עם בנו. טרם עלייתו הוא הוציא לאור את הספר "ארץ חמדה" על ארץ ישראל, והוא הספר היחידי מבין כתביו שיצא לאור בחייו. ב[[כ"ט בתשרי]] [[ה'תרי"ז]] (אוקטובר 1856) הם הגיעו לנמל [[יפו]]{{הערה|1= ראו בספרו שו"ת בית ישראל, חלק אבן העזר, סימן ס"א.}}, ומשם עברו לטבריה. הרב ישראל זאב הלוי נפטר ארבע שנים לאחר מכן ונקבר ב[[בית הקברות העתיק בטבריה]].